אתם הפסיכיאטרים מפחדים שידעו את האמת

שלום שירן.

קודם כל, עברו חמישה ימים ולא מחקו את ההודעה שלך.

אכן, אין מספיק רגישות לנושא. יכולים להגיד לך שבכלל לא מדובר בתופעות לוואי אלא בתסמינים שליליים של המחלה.

אולי הבעייה מתחילה מכך שזה מה שמלמדים באוניברסיטאות, ואף אחד עדיין לא הפעיל חוש ביקורתי.

בתור סטודנט לפסיכולוגיה, אני יכול לשתף אותך במה שהיה בקורס מבוא לפסיכולוגיה.

אחת הסטודנטיות אמרה שהיא עשתה שירות לאומי עם סכיזופרניים, והיא ממש לא מבינה מדוע הם כל הזמן רצו לזרוק את התרופות. כמובן שהמרצה הסכים איתה. אף אחד לא מנסה לחשוב על הסבל מתופעות הלוואי שלהן...

אני מקווה שלא נגרם לך נזק בלתי הפיך; היו עוד אנשים שפנו שבעבר לפורום וטענו שנגרם להם נזק בלתי הפיך כתוצאה מתרופות פסיכיאטריות.

אין על כך יותר מדיי מידע מסודר; הרבה מתמודדים אינם יכולים להרשות לעצמם להפסיק את הטיפול התרופתי, ומי שיכול להרשות לעצמו, הרבה פעמים הפחד משתק אותו.

אם מישהו ירצה לחקור את הנושא בצורה מסודרת, אז גם יש מעט מאוד אנשים שניתן לחקור עליהם את הנושא, וגם מסיבות די ברורות, חברות התרופות ינסו לסכל מחקרים כאלה...

אני מאמין שניתן לפתור את הבעייה שבעטיה קיבלת תרופות באמצעות טיפולים פסיכולוגיים, ולכן, הייתי מציע לך ללכת על מטפל שמאמין באפשרות הזו של טיפולים פסיכולוגיים והפחתת מינונים עד להפסקה כפוף לשיפור במצב.

כל טוב,
שמוליק.

אני ממש מזדהה איתך.
יש לי את אותה תופעת לוואי, ועוד תופעות רבות מתרופה שהומלצה בבית חולים פסיכיאטרי.
אל תתני לאף אחד להשתיק אותך, ולומר שאין כזה דבר בכלל, הרי שאם את מתלוננת על תופעת לוואי כזו, לא תעשי זאת רק כי סתם בא לך להתלונן..

יש לי שאלה אלייך, מקווה שזה בסדר, האם הפסקת ליטול את הריספרדל לפני זמן רב או שרק לאחרונה..?

בדיוק חשבתי על מה שאת אומרת. הכדורים האנטי פסיכוטיים,ריספרדל לדוגמא,חוסמים פעילות של דופמין. הדופמין מוליך עצבי שמעביר את האותות לגירוי מיני מהמוח לאיבר המין. גם אצל גברים שתדעי,הזקפה תלויה בדופמין,הדופמין משתחרר כאדי להעביר את האותות כאדי שתיהיה זקפה. ככה שהפעילות נחסמת גם אי אפשר להגיע לזקפה וגם אצל נשים המוליך דופמין מעביר תאותות בשביל להדליק את האזורים המיניים אצל האישה.

אם את רוצה לעזור לעצמך תנסי להפסיק ותראי אם המצב משתפר.

שלום רב.

אינני שולל לגמרי את המהלך של הפסקת תרופה על דעתו של המטופל מבלי בניגוד להמלצת הרופא המטפל. סוף כל סוף, אני בעצמי עשיתי את המהלך הזה, ולכן אין שום הצדקה למנוע מאחרים לעשות זאת.

אך עם זאת, כדאי לנקוט באמצעי זהירות כדי להקטין את הסיכון למינימום:

כדאי לדבר על כך עם הרופא המטפל, ולו על מנת לקבל תדריך באיזה קצב להוריד את המינון עד להפסקה המוחלטת.

כדאי להמשיך את הטיפולים הפסיכולוגיים וליידע את המטפל על ההחלטה להפסיק את הטיפול התרופתי.

צריך שיהיה רופא שהמטופל סומך עליו שבמקרה של החמרה במצב, יהיה ניתן לפנות אליו ולבקש טיפול תרופתי, ולו רק עד שהמצב ישתפר.

כל טוב,
שמוליק.