סכיזופרניה במשפחה, אחי לא מוכן להיבדק

שלום, במשפחתי קיים בתורשה מחלת הסכיזופרניה (אמי וסבתי מצד אמי) ואחי ככל הנראה גם לוקה במחלה.
אחי בן 24, ולא מוכן לבוא לאבחון ולקבל עזרה. הפעם היחידה שהוא נפגש עם פסיכיאטר הייתה לפני 6 שנים בצבא כדי שיתנו לו להמשיך את השירות ובאבחון היה כתוב שיש תסמינים שמצביעים על המחלה הזאת והמלצה לעשות אבחון יותר מעמיק והתחלה של טיפול תרופתי (לאחר שקראתי על המחלה אז זה לא דבר שיפתיע אותי כי הוא באמת הוזה קולות, ריחות וחי בפרנויות מסוימות).

המצב היום- הוא לא מאובחן, נרשם ללימודים באוניברסיטה אבל לא הולך להרבה ימי לימודים בשבוע בגלל שמיעת קולות וחרדות, לא מוכן לבוא לאבחון או טיפול, הוא כבר לא אלים ביום יום ולא מאיים להתאבד כמו פעם אבל מצד שני לא יפתיע אותנו אם הוא יפגע בעצמו כי הוא דיבר על זה הרבה עד לפני חודשיים..

פניתי לפסיכיאטר המחוזי, הבאנו ביקור בית של רופאת משפחה ועובדת סוציאלית ששללו את האופציה שהוא מסוכן לעצמו או לסביבה וביקשו מהמשפחה (מאתנו) לשכנע אותו לבוא לטיפול במרפאה אבל הוא לא מוכן.
אמרו לי שהצעד הבא זה להביא פסיכיאטר פרטי הביתה שיתן אבחנה וגם שזה צריך להיות התחום שיפוט שלו העיר שלנו.

השאלות שלי:
1. איך אני יודעת מה התחום שיפוט של פסיכיאטר פרטי? (זה לפי מקום המגורים שלו?)
2. איך אני יודעת איזה פסיכיאטר טוב באיזור שלי?
3. האם במצב האפור הזה אשפוז זה דבר קיצוני לעשות? אני לא יודעת כל כך עם מי להתייעץ ולמי להקשיב בנושא.
4. מה לעשות עם חוסר שיתוף הפעולה? יש דרך מסוימת שהיא יותר טובה להתמודדות במצב כזה?

הרופאת משפחה, המשטרה, הפסיכיאטר המחוזי וכולם אמרו לי שהכי טוב שניקח אותו בכוח למיון פסיכיאטרי או שניקח אותו "במרמה".. אבא שלי מתנגד לזה מאוד וגם לא כל כך מסוגל לעשות את זה. אני חושבת שזה יהיה טראומתי בשבילו ובשבילנו. אבל במקרה שלנו, זה דבר הגיוני לעשות?

אחותו, בת 23