אני חושש מהגבלות תעסוקה

אינני יודע מה האבחנה שלך, אך כל זמן שתשמור את זה לעצמך, זה רק יימנע ממך אפליה בקבלה לעבודה. בכלל, אסור לחקור אותך על מצב בריאותך ואין עליך חובה לדווח (כמובן כל זמן שלא משפיע על תפקודך בעבודה).
יש עניין של חוק לרון והגבלה של עד כמה מותר להרוויח, אבל העיקר שתמצא עבודה ותדאג לעדכן במקביל את ביטוח לאומי, ליתר ביטחון.
וכמובן שיש להזהר מ"מפעלים מוגנים" ועמותות למיניהם שמבטיחים לספק עבודה לבעלי מוגבלויות ובעצם עושים ניצול ציני.
בהצלחה.

האבחנה שלי זה סכיזופרניה . אני יציב שנים כבר
אין לי בעיה לעבוד. התפקוד שלי בסדר , אני עושה בגרויות
אני מרגיש כמו בן אדם נורמטיבי לגמרי.
מה שרשום במסמכים של ביטוח לאומי , זה לגמרי לא איך שאני בחיים האמיתיים .

אתה מדבר על שני דברים לדעתי : עבודה ותיוג פסיכיאטרי.
בעניין העבודה, אתה מציג את עצמך כמי שכשיר לעבוד - וזה כל מה שהמעסיק צריך לדעת. אתה מצדך צריך לעשות את המאמץ למצוא עבודה, או ללמוד מקצוע. תירשם בלשכה, תחתום אבטלה (זה כסף חשוב) ואם אפשר, תנסה לצאת לקורס שמסובסד דרכם. זה תהליך שרבים עברו, עוברים ויעברו אותו.

מבחינת התיוג הפסיכיאטרי, אם ממש יש לך בעיה ולא מפריע לך לאבד את הקצבה (ששווה פחות ממשכורת אך עדיין גבוהה מדמי אבטלה ועדיפה מכלום), אולי תתייעץ עם עוסי"ת כדי לבקש ועדה רפואית.

העיקר לדעתי הוא לא לתת לשום אבחנה, אדם או גורם לחסום אותך בחיים. ובמיוחד שאתה מרגיש טוב, כשיר ומוכן להתמודד עם החיים כעת.

שלום.

מה ששלמה אמר לגמרי.

גם לי יש נכות על סכיזואפקטיב, אני עובד והמשכורת שלי מספיק גבוהה כך שאני לא מקבל קיצבת נכות כלל. יש לי רשיון נהיגה, ואם לא די בכך, אז אני גם לומד פסיכולוגיה, ואני בטוח שהתיוג הפסיכיאטרי לא יכול למנוע ממני אפילו להיות פסיכולוג קליני; אדרבא, יש לי הבנה הרבה יותר טובה של המחלה ודרכי הטיפול בה מתוך התנסות אישית.

שיהיה לך בהצלחה.
שמוליק.