גמילה פסיכולוגית שגורמת לירידת סרוטונין

שלום רב. לעדכן כי אני סובל מחרדות ולכן מטופל בתרופות :
VIEPAX XR 150
CLONEX 3 MG
בנוסף נהגתי לשתות כל יום 1/2 ליטר קולה בצהריים + 1/2 ליטר קולה בערב.
בשל עלייה במשקל, בעיות שיניים ובעיות בריאות החלטתי בהדרגה להפחית כמות הקולה עד להפסקה מוחלטת. היו לי 6 שבועות של זוועה החמרה בחרדה והתווספות עצבנות ודיכאוניות. כעת לאחר 10 שבועות ללא קולה בכלל אני במצב של עצבנות וסוג של דיכאון. אציין כי אני כן שותה קפאין בבוקר עם כפית עד שתיים של סוכר ובכל זאת חש שוני לרעה בהרגשה הנפשית ללא הקולה.
שוחחתי עם הפסיכיאטר המטפל בי שנים והוא לא רואה כל סיבה להפסיק את הקולה אלא להפחית תדירות וכמות וכי יתכן מאוד כי הידיעה המשודרת למוח כי "לעולם" לא אגע שוב בקולה גורמת למוח לירידה פיזית ברמת הסרוטונין ומכאן הרגשת הדיכאוניות. המלצתו היא לצרוך נניח פעמיים בשבוע בקבוק של חצי ליטר ולא להיות קיצוני להפסיק הרגל אהוב. היום לצערי שוב הרגשתי את הדיכדוך והדיכאוניות הזו ללא כל סיבה וירדתי לקנות קולה. אנסה עד לביקורת הבאה אצל הפסיכיאטר לשתות פעמיים בשבוע ולראות אם חזר מצב הרוח.
אשמח לשמוע את חוות דעתך על המצב כפי שתיארתי לאור מה שקורה ומתמשך כבר 10 שבועות מאז הגמילה המלאה מהקולה... אני לא יודע אולי לא הקולה או המחסור בקולה גורם לי לירידת מצב הרוח אלא התרופות שאני מקבל? (שים לב - קלונקס במינון 3 מ"ג כל ערב - הפסיכיאטר אומר שאם אוריד מינון אחטוף חרדות ואין מה לעשות , בפרט שאני מצוי כרגע בהחמרה חרדה ודיכאון הוא מציע לא לשנות מינון בעת הזו).
אוי איזו אכזבה, מאז הפסקתי עם המשקה אני סובל כל כך שאני תקווה שאצליח להישאר עם צריכת הקולה בשליטה של פעמיים בשבוע ולא פעמיים ביום...