מצוקה כואבת!

היי,
אני מתקשה אפילו לנסח ולהתחיל...לפני מס' חודשים נטלתי רדוקטיל(לדיאטה) והייתי מתעוררת באמצע הלילה בתחושת יובש וקשיי נשימה.חשתי שעליי להתאמץ לנשום אחרת הריאות לא יעבדו לבד.הרגשתי כל נשימה.ההתקפים נעשו מאסיביים והתפתחו גם בימים ולא רק בלילות.בנוסף הייתי חשה בהתכווצויות בקור וכו'-כך שאיני יודעת מה קדם למה,אבל בין אם מהסיבות הללו התפתחו אצלי תחושות ומחשבות שאני מתקשה להבין-אני כל הזמן פוחדת,פוחדת לפחד.לא ממשהו ספיציפי,אלא יש לי חוסר שקט קבוע.ביצעתי בדיקות,ופרט ללחץ דם קצת גבוה הכל תקין.לא פעם הלכתי לרופא באמצע הלילה כי חשתי,אידיוטי ככל שיישמע,שאין לב.החלל ריק.כל דבר קטן שכואב,אני חשה אותו בגדול!אני חשה שהראש מתנתק ונודד וכו' וכו'(הלאיתי אתכם מספיק).אנא הביעו דיעה,מה יכולה להיות הבעייה.אין לי כוונה ליטול כדורים מפאת התמכרות ומהפחד כי רוב הזמן אני חשה כעומדת להתעלף.אני מודעת למציאות ומבדילה בין מציאות לדמיון,אך בכל זאת זה לא עובר.אלה לא עצבים בגוף.אני חשה שאם אני ארגע,אני אחנק.הזמן היחיד שעוד איכשהו זה בסדר זה כשאני פעילה,אלא שבזמן מנוחה אני חוששת מפעילות כי הכל נתפס,וכך יש מעגל שאפילו אני לא מבינה מה עובר.חיי הם די נורמליים,עבודה,לימודים וכו',הגיהנום הוא בפנים.והכי עצוב,אם למשל אני חוששת ללכת לאנשהו,ועושה זאת,שם אמצא דבר חדש.אני עייפה,אני חשה חולה(יש סימפטומים פיזיים) ואני באמת מותשת.לא מעניין אותי מה הסיבה הפסיכולוגית,או שיעשו לי אנליזה על ילדותי. אני רק רוצה לדעת מה יש לי ומה הלאה...סליחה על האורך(למרות שיש הרבה מה לפרט...) אודה על תשובתכם!