סכיזופרניה- לבטים

אחי בן השלושים אובחן כחולה סכיזופרניה, על כל המשמע מכך כולל הבידוד החברתי הקשה מכל, לדעתי ההתקף הראשון, שידוע לנו עליו על כל פנים, התרחש לפני כחדשיים אך תוך זמן קצר יחסית ושיחות שערכנו איתו הוא הבין כי הקולות ששומע הם בראשו בלבד ואין לו בעיה להמשיך לקחת את התרופות הבעיה היא התשישות הפיזית והנפשית ותחושת הדיכאון שמלוות אותו כל הזמן, מה שגורם לו לא לרצות לעשת דבר מלבד להסתגר בבית חשוב לי מאוד לדעת, האם יכול להיות שהתרופות לבדן יועילו בלא טיפול פסיכולוגי ובלא מסגרת חברתית נורמלית (ככל האפשר)? מהי האינדיקציה להשפעתה החיובית של התרופה? העלמותם של הקולות? האם יש מסגרות לאנשים פגועי נפש שכדאי שייצאו מביתם? דיור? ובכלל, אם יש אנשים עם עצות, או סתם סיפורים, אשמח לשמוע אני "חדשה" בסיפור וקצת אובדת עצות