העדר תמיכה משפחתית חברתית ואירועי

המשך כותרת: חיים טראומתיים בנוגע לתרופות שניתנות ע"י פסיכיאטרים ולתרופות אחרות שאולי יש להן במקביל השפעות על התרופה הפסיכיאטרית. כאשר בן אדם סובל מדכדוך מתמשך בגלל נסיבות חיצוניות הוא עלול לפתח יאוש , וזאת עלולה להיות סיבה מוחשית לאובדנות/לדיכאון/להתנהגות חריגה. תופעות לוואי של טיפול כפוי וגם טיפול שאינו כפוי ותופעות לוואי שנגרמות בעטיו, (או עודף יעילות שלו, שמקצין את המצב לצד השני), עלולות להחשב כחלק מההפרעה שאובחנה (ואולי אובחנה לא נכון)או כהפרעה נוספת, ולגרום לטיפול לא מתאים בבעיה. הטיפול באנאפרניל, שלפי מה שידוע לי הוא נגד דיכאון ונגד אובדנות, אבל אולי הוא לעוד משהו ואני לא יודעת,הוא לא טיפול חדש, והוא נחשב יותר בטוח מהפרוזק (שאין לי מושג מה לא בטוח בו),אבל אחרי שהוא גומר למנוע את האובדנות (ותוך כדי כך משאיר את הבן אדם במצב קצת קהה חושים) הוא מייצר אובדנות חזקה וזה בדוק. יש פרדוקס אכזרי בזה. יש לי שאלות ממוקדות בנוסף לדברים הנ"ל שהייתי רוצה לדעת. 1. האם פסיכיאטרים של ילדים יותר מתעניינים במכלול החיים ובסיבות שמאחורי ההתנהגות של הילדים ונותנים להם טיפול יור עדיןרגיש ומתחשב מאשר טיפול של פסיכיאטרים של מבוגרים במבוגרים? 2. האם פסיכיאטרים במסגרות פרטיות יותר מתחשבים וכו' מאשר פסיכיאטרים במסגרות ציבוריות שאליהם מגיעים גם אנשים שלא יוכלו לעולם להרשות לעצמם טיפול פרטי? 3. אנאפראניל יעילה רק תחת השגחה וכשיש תקווה ליציאה מהמצב שיצר דיכאון. כשמקבלים חופש מאשפוז לבית מדכא בו אין השגחה זה מהפח לפחת ולא בודקים את זה בבית החולים. למה? למה אין הסברים בכתב גדול וברור על תופעות לוואי פיזיות ונפשיות של התרופה ועל החשיבות בהמשך נטילתה והסכנות שבהפסקתה באופן פתאומי, כך שמטופל במצוקה בחופשה שרוצה לעזור לעצמו, וחברים/משפחה שרוצים לעזור לו יוכלו לעשות זאת באופן מושכל ומתוך ידיעה? 4. למה אין שום התייחסות כשמתאשפז מישהו שנשבר לאחר שהיה זה שמקפיד שבביתו אנשים יקחו את התרופות הפסיכיאטריות והאחרות שלהם, ויוצא לחופשה? 5.באברבנאל ובמקומות פרטיים נונים אנאפרניל במקרים של דיכא6ון חזק או נסיון אובדני, ואחר כך יכולה להווצר סדרה של נסיונות אובדניים , לפעמים באופן כפייתי, עד שמפסיקים את התרופה הזאת, אם מספיקים לעשות את זה. השאלות הן: איפה הביקורת על התרופות שמותר לרופאים לתת? האם הנטיה האובדנית אחרי טיפול באנאפרניל נשארת לתמיד ברמה נמוכה או שאחרי כמה זמן היא נעלמת לחלוטין? למה כאשר אין מדד טוב לרגישות של בן אדם לתרופה, תופעות לוואי מטרידות גופניות או מטרידות נפשיות נחשבות כזניחות? איזה תרופות נחשבות לטריצקליים ואיזה לssri? האם פרוזק זה ssri ? למה זה פחות טוב ? לאיזה קבוצה בדיוק שייך אנאפרניל? למה לא מייצרים תרופות אנטי דכאוניות בלי תופעות לוואי? למה לא להחליף תרופות שתופעות הלוואי שלהן משתנות אצל אנשים שונים במשהו לא מסוכן, בפרט כאשר מלכתחילה תרופות מטפלות במצב מסוכן?