טיפול שאינו תרופתי

שלום רב, חברתי הקרובה סובלת לדעתי כבר שנים מדיכאון, חוסר יציבות וחוסן נפשי, חרדות, המתבטאות בהתפרצויות כעס ובכי של רחמים עצמיים, בתדירות גבוהה ביותר, כמעט יומיומית. באופן כללי היא מתפקדת, אולם היא מאד תלויה ולא עצמאית עדיין, ואין לה שום ביטחון עצמי באשר לבחירת קריירה, בן זוג ודברים אחרים שלאנשים סביבה כבר יש, כמו למשל משפחה, וברור לי שקשה לה מאד עם זה. העניין הוא שכל פעם שהצענו לה טיפול כלשהו היא סירבה משום שבעבר פנתה לפסיכולוגים או יועצים לא מוסמכים לחלוטין והתאכזבה מאד, ואכן הרבה פעמים היא חזרה עם יותר כעס כלפי ההורים שלה, שאגב תרמו לא מעט למצבה העגום, בדרך זו או אחרת. על טיפול תרופתי היא איננה מעוניינת לדון, והיא מאד(!) עיקשת בנושא הזה. שאלתי היא אלו דרכי טיפול נוספות (מלבד הדרך התרופתית) קיימות לפסיכיאטרים, האם אתם הכתובת למקרה שכזה, והאם ניתן להפנות אותה לפסיכיאטר שרק ישוחח איתה (אחרת היא לא תסכים בשום אופן...)? תודה רבה מראש, הנושא חשוב לי מאד, ולאחרונה נעשה קריטי, מאחר והיא החלה להעיר הערות מחשידות לגבי אובדנות, אולי בניסיון לחפש תשומת לב, אך עדיין המצב נשמע חמור ביותר לאחרונה והיא צריכה עזרה דחוף. תודה.