לדבר אל מישהו שלא באמת שם

שלום, תודה רבה על התשובה לשאלה הקודמת שלי... נדמה לי שענית רק על חלק 1 מתוך ה-2. הנה החלק ה-2: קורה לי שאני כאילו מתנתקת מהמציאות - אני נמצאת בתוך המחשבה שלי ואני ככל נראה מתנהגת בצורה מסויימת במחשבה - מדברת עם מישהו, וההתנהגות שלי במחשבה - באה לידי ביטוי במציאות, רק שבמציאות כמובן אין אף אחד ליידי. חשוב להדגיש - אני לא חושבת שיש לידי מישהו, אני פשוט לא שמה לב שהמחשבה שלי "גולשת" למציאות. זה ממש מביך כשאנשים שמים לב, ואני מודעת לזה בד"כ רק כשאנשים שמים לב, אחרת יש סיכוי גדול שהייתי ממשיכה את היום כרגיל. זה נראה כלפי חוץ ממש משונה - כי זה כאילו שאני מדברת אל מישהו-רק שאין מישהו.. מה זה יכול להיות? (אני כמובן לא מצפה לאבחון מדוייק מתוך פסקה של כמה שורות, אבל לפחות משהו כללי שאני אדע איך להמשיך הלאה) דבר נוסף, כדי לקבל מרשם למייצבי מצבי רוח אני חייבת להיות בטיפול ממושך אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, או שמספיק מפגש אחת לכמה חודשים? תודה מראש, מירב