יש מקרים שהפתרון הוא רק הסופ?

שלום לך,

ללא ספק את מאוד מיואשת ומאוד סובלת! כתוצאה מכך, לעיתים קרובות מאוד ישנם זמנים שבהם מחשבותייך ורגשותייך האובדניים מאימים עלייך. הסיב לכך הינו תהליכים קוגניטיביית כאשר מחשבות משפיעות על הרגשות: המחשבות השליליות מעוררות רגשות שליליים. כאשר אנשים מיואשים במיוחד הם נוטים לחשוב שהתאבדות היא אמצעי לפתרון בעיותיהם. התאבדות נראית אלטרנטיבה מתקבלת יותר על הדעת כשאדם מאמין כי שום דבר שיעשה לא יניב תוצאות חיוביות, או שדיכאון או בעיות חיים אחרות ירדפו תמיד. את תיהי מוגנת היטב מפני מעשה אובדני אם תאמיני שתוכלי להתמודד ביעילות עם בעיות החיים. תראי את החיים כרבי ערך. תחשבי על סיבות לחיות ולא על סיבות למות. זה נותן הרבה כוח. בזמן ייאוש קשה לעלות סיבות לחיות לכן, תנסי להיזכר בתקופות טובות בחייך. אילו היית מרגישה טוב מה היו הסיבות לחיות? יש בך חלק שלא רוצה פתרון אובדני תחשבי מה הן הסיבות של החלק הזה לא להתאבד?

בנוסף, אני מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית כדי להתמודד ביעילות עם הבעיות ולהגן על עצמך מפני הרס עצמי.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

נותן הרבה כוח. בזמן ייאוש קשה לעלות סיבות לחיות לכן, תנסי להיזכר בתקופות טובות בחייך. אילו היית מרגישה טוב מה היו הסיבות לחיות? יש בך חלק שלא רוצה פתרון אובדני תחשבי מה הן הסיבות של החלק הזה לא להתאבד? בעייתי העיקרית בתגובה לדבריך, בנוגע לחלק שלא רוצה פתרון אובדני הוא נובע לצערי ממניעים אחרים ואולי זה בעצם לטובה אך החשש ברגעי החולשה לפתרון אובדני הוא קודם התחשבות בתוצאות הסביבתיות לסובבים הקרובים הרי אם יכולתי ללכת ולצאת מתודעת כולם כאילו לא הייתי מעולם מזמן לא הייתי נשארת כאן, חלק נוספ הוא אזשהי אמונה מיסטית רוחנית שהדבר האובדני לוקח לגילגול יותר אובדני וגם כאן פוחדת לטעות שוב לצערי הסיבות שלי לחיות ברגעים שמחים בעבר לצערי רובם ככולם מורכבים מעירוב של כימיה שגרמה לתקופה מאוד שמחה על פניו אך אשלייתית לגמרי בלעדיה לא אוכל להצביע על שמחה בתקופות אחרות שמחה אמיתית ומתמשחת או לא נכון שפתרון הוא להבין שהחיים הם ברי התמודדות אך אינני מאמינה בכך בכל מצב ובכל אישיות ובי אני מתקשה מאוד לראות את זה וזה מפיחיד עצוב וייותר מהכל זה לבד מתוך בחירה להתרחק כי אצלי מרגיש אחרת מאחרים ואצלי קשה לשתף לא נורא..

חישבי מה זה יעשה למשפחה ולהורים שלך אם תתאבדי ..כמה צער ואבל ..עד שגידלו אותך בגאווה...אותי זה הדבר היחיד שמצליח להחזיק...אם לא הייתה לי משפחה ספק אם היום הייתי בחיים. מה גם להתאבד זה לא כל כך פשוט את יכולה לנסות אבל אם זה לא יצליח ותשארי נכה זה עוד יותר גרוע מה תעשי אז תנסי שוב ? איזו דרך עלובה לעזוב את העולם...ואני אומרת לך את זה עם נפש מלאה בפחדים וחרדות שמלווים אותי בחיי...תעשי טובה להורים שלך ולמשפחה וקחי כדור ...אם הוא לא טוב אז אחד אחר יותר חזק...

זה קטע על התאבדות שמצאתי באיזה אתר מיסטיקה (כמה טוב שיש אינטרנט)...הפחיד אותי האמת ..אבל מה.. מהר מאוד החלטתי שעדיף לחיות בסבל מאשר למות ועדיין לסבול , קראי והפנימי: "כמו שפשע הוא לרצוח אדם, כן פשע הוא איבוד עצמי לדעת. רוב הסיבות לאיבוד עצמי נובעות מאהבה עצמית מפורזת ומפחד. לעיתים סיבת האיבוד העצמי היא הרצון להתאחד שוב עם היקרים שהלכו לעולמם. תוצאה של מעשה כזה היא הפוכה מהמקווה, כי הפירוד נעשה יותר רחב. המתאבד נפטר רק מגופו החומרי. מצפונו וזיכרונו נשארים ומציקים לו מבלי שיוכל להימלט מהם. המחזה המתגלה לעיני המתאבד אחרי התאבדותו הוא מלא אימה. אחרי זמן מה הוא מוצא את עצמו במצב של חושך, כבתוך ערפל כבד מאוד. הוא נודד בבדידות מוחלטת. מצב זה נמשך עד אותו יום בו היה צריך למות מיתה טבעית, לולא איבד עצמו. בינתיים מצטברת בו שנאה לאדם ולאלוהים. משום כך הוא דוחה את הדרכת הנשמות הבאות לעזרתו וממשיך לחיות כפי שהורגל, בחושך ובאי הידיעה במשך שנים רבות נוספות, עד שמתעורר בו רצון עצמי להתפתחות או עד אשר מגיע מועד מיתתו."