תופעה מוזרה

אני ינסה לתאר אותה: אני סובל מחרדות כ-4 חודשים חודשים מהם אני בטיפול תרופתי של פאקסט 20 מ"ג ביום. כיום אני מרגיש ממש טוב חרדות וההתקפים נעלמו. אך בעיה שמלחיצה אותי מתרחשת דווקא כשאני בפגישה עם הפסיכולוגית שלי כשאני יושב בחדר הקטן שלה על הספה ומדבר תוך כדי שאני מסתכל עליה פתאום אני מרגיש כאילו בתוך בועה שמבחינה פיזית היא שיושבת לדי ניראת כאילו יושבת במרחק גדול אז אני נילחץ מזה ומרגיש ממש מנותק לא מקשיב, אך אם אני מזיז את ראשי כאילו מנער אותו אני יוצא מזה.
הפסיכולוגית תוענת שאולי מפני שאני לא רגיל לדבר כל כך הרבה ועוד על הרגשות שלי אבל אני לא בטוח לגבי הטענה הזאת
חשוב לי לצין שתופעות כאלה קרו לי בעבר שאני ממוקד בטלוויזה אך אז פשוט הייתי יוצא מזה בניעור של העניים אך כיום נוצר לחץ סביב הנושא הזה אך לא חרדה או התקף

מה פשר הענין האם קשור לענין החרדות למרות שהיה לי לפני? האם הענין קשור לזה שכל פעם שאני מתרכז במשהו זה קורה? מרגיש כאילו הענין גבר אך אינני מפתח חרדה אולי הכדור הוא שגורם לזה? מה עלי לעשות אולי להעלות מינון גם אפשרות?