מצוקה נפשית

אחי בן 40 לאחר טיפול סרטני גר עם הורינו מיום היולדו ב8 שנים האחרונות מובטל וגר עם הורינו .לפני 5 שנים שמצב בריאות הורינו הדרדר הצעתי לו לאורך כל הדרך להכניס מטפלת ועזרה והוא סירב במשך שנים.בשנתים האחרונות הבחנתי שהוא הפך להיות טיפוס עצבני רגיש ומאוד ממורמר זה התחיל בניתוק הקשר בינו לחבריו הסתגרות בבית ויציאה לקניות בלבד ושעות ארוכות מאחורי המחשב וצפיה בסרטים.ומצבו לאחרונה החמיר ועבר לשלב של התפרצויות זעם קללות והאשמות של הסובבים אותו.מעבר לדאגה לשלומו אני מאוד מודאג לשלום הורי המבוגרים,אין ביכולתם לדאוג לעצמם וכל נסיון לשוחח איתו ולנסות לשכנעו בעזרה של מטפל נדחה על הסף.אין לדבר על מספר פעמים שפניתי אליו שינסה לקבל יעוץ פסיכולוגי וזה רק החמיר את מצב התקשורת בנינו והוא עבר להתקפה מילולית אגרסיבית עלי וזעם קללות ואיומים.השאלה מה אפשר לעשות על מנת לעזור לו ללא פניה ישירה שלי אליו .ולפתור את בעית ההורים שנתונים למרותו.אני מודה לכם מראש כל טוב והרבה בריאות לכולם.