בבקשה תעזרו לי ... לפחות בכמה מילים

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בבקשה תעזרו לי ... לפחות בכמה מילים
    ארי
    04/09/2007

    צוהריים טובים , באמת לא יודעת מאיפה להתחיל או אפילו האם כדאי להתחיל ? החיים קשיים , מסובכים , אין להם טעם , ללא ערך , ... אז בו אתחיל כך , אני סובלת מכמה בעיות בחיי כמו : - אם אני בבית , אז אני בחדרי החשוך והקטן ורוב הזמן שוכבת על המטה חושבת , על מה ?! אולהים יודע ! ( החדר שלי די גדול מבחינת הגודל 6:6מ' , יש בו הכל כמו מחשב , טלוויזיה , מערכת , ספרייה שמלאה בספרים ואגודות שמעולם ולעולם לא אחשוב לשים קריאתם ,יותר ממאה בובה שתלויות על הקיר וחלק מונח על השטח ... - חוסר תיאבון , לפעמים יעבור עלי יומיים או שלושה בלי להכניס משהו לפה חוץ משתיה מעטה . ( גובה 158ס"מ ומשקל 42ק"ג ) . - אם מתעניינת במשהו , אז זה זמני ? לא לתקופה ארוכה . - פסימית רוב הזמן . - עייפות רוב הזמן . - מרגישה בנוח כשמזיקה לעצמי ! זה חלק קטן מהבעיות שלי שבחיי לא חשבתי להוציא אותם , אבל ... ! זה התחיל אחרי שסיימתי תיכון , למרות שאני לומדת באונ' ההההה... מה לא תאמין לי כבר חמשה שנים לומדת באונ' , מצליחה בלימודים ועוברת לשנה הבאה , אבל קורה משהו שעוצר אותי מלהמשיך , מה ולמה ? אין לי מושג ! למדתי שנה מדעי המוח , ושנה ריפוי בעיסוק , ושנה אחרת מדעי המחשב והשנה הזאתי הפרעה בתקשורת שסיימתי אותה בממוצע טוב מאוד אבל אתמול שניתי את המסלול לחינוך מיוחד . זאת הבעיה הכי גדולה שמפריעה לי שגוררת אחריה את שאר הבעיות למרות שלפעמים חושבת אחרת ! לא מעניין אותי לשים את הלימודים עם תואר או לא . וגם כן יש בעיה נוספת שאולי היא הבעיה המרכזית , כשהייתי תינוקת נכוויתי מאש גלויה כש- 70% מגופי דרגה 3 . ועד עכשיו אני סובלת כמובן מצלקות ועוברת מפעם לפעם ניתוחים פלסטים . מה ... יש עוד בעיות ותסכולים בחיי יום יום ? ! בטח שכן ומלא מלא מלא ... יש דבר אחד שנותן לי לפעמים קצת אופטימיות , זה המשפחה שלי , שתמיד אוהבים אותי ותומכים בי , מעריכים אותי , גאים בי , נותנים לי כל הזדמנות בחיים ... שכחתי לציין שאני בת 23 שנים , גרה עם הוריי , אני הבת הכי קטנה במשפחה , יש לי 3 אחיום ו- 3 אחיות כולם נישואים , מצב כללי טוב , ... אוקי זה הסיפור שלי בקצרה , ומקווה שיש משהו שכן יכול לעזור ! מבלי להגיד שצריך לייעץ עם פסיכולוג או אפילו פסיכיאטר ! אני כן מודע לבעייתי ומקווה יעוץ , תמיכה , ...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שלום

    ד''ר ערן ואדים הראל
    05/09/2007

    הייתי מתחיל בפנייה לרופא המשפחה ומספר לו את מה שסיפרת לנו. קרוב לוודאי שיפנה אותך לפסיכיאטר ע"מ לשקול טיפול תרופתי במצב דיכאוני מתמשך. טיפול תרופתי יכול להועיל מאוד במצבך.
    בברכה,
    דר' הראל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המשך בבקשה תעזרו לי לפחות בכמה...

    ארי
    06/09/2007

    בהתחלה תודה לך ,
    אני עד עכשיו לא יודעת איך העזתי לכתוב , זה ממש קשה ומתסכל אבל כתבתי ולא יודעת אם אפילו אוכל להוציא את זה מהפה שלי לא לרופא המשפחה ( שמעולם לא הכרתי אותי , למרות האישפוזים המתמשכיים בחיי , תמיד אמא הולכם לקופ"ח ומביאה תרופות ומכתבים ו- ...ו- ... ) או לחברות או אפילו לאמא הכי קרובה על לבי .
    וחוץ מזה ולצערי הרב אני כן מודעת שאני סובלת מדיכאון - בשנים האחרונות היו בכל אישפוז בבה"ח מזמינים בהתחלה פסיכולוג ואח"כ פסיכיאטר שממליץ על לקיחת תרופות ( לא הייתי לוקחת אןתם לא באישפוז ולא בבבית ) ופגישות אחרי השחרור אבל הכל ... כאילו לא קרה כלום .

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תשובה

    ד''ר ערן ואדים הראל
    07/09/2007

    לעיתים הפנייה לעזרה כרורה בהכרה שאכן קיימת בעיה רצינית וזה צעד קשה ביותר. אם דחייה של כזה צעד מתמשכת זמן ארוך אזי זה הופך לקשה עוד יותר. על כן עלייך לאסוף כוחות ולעשות את הצעד הזה. תתחילי אולי בפנייה לאימך שאת מעוניינת בעזרה והיא תוכל לעזור לך להיכנס למסגרת טיפולית. נראה שאת חייבת את זה לעצמך.
    בהצלחה,
    דר' הראל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • הי

    פזגז
    24/09/2007

    אני לא נכנסת לכאן הרבה אבל נכנסתי היום וראיתי את ההודעה שלך והיא נגעה לליבי
    אני בת 28 ואובחנתי לפני 6 שנים כחולת מניה דפרסיה (משבר ראשון רציני החל בעקבות אהבה נכזבת)
    מעולם קודם לכן לא לקחתי תרופות אבל אני זוכרת תקופות של דכאון רציני גם אפילו כבר בתיכון
    בהתחלה נורא חששתי מהתרופות ואפילו כשלקחתי קצת וזה לא עזר התחלתי שוב להיות סקפטית אבל אחרי עוד זמן זה התחיל לעזור וזה בהחלט משפיע
    אני ממליצה על תרופות אפילו לזמן מוגבל עד שתשתפר ההרגשה כמובן בשלוב עם טיפול (את צריכה לחפש ולמצוא משהו שתרגישי שאת יכולה לסמוך עליו) וכן עשיית דברים שאת אוהבת ובלוי זמן עם אנשים שאוהבים
    מקוה שמצבך ישתפר בקרןב
    שנה טובה ומאושרת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו