מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שאלה בנוגע למניה דיפרסיהלילך21/09/2009
שלום,
אמא של החבר שלי חולה במחלה הדומה במאפייניה למניה דפרסיה, אך היא לא מוגדרת באופן מובהק כחולה במניה דיפרסיה, אך לוקחת כדורים על בסיס יום יומי.
לבן זוגי אין תסמינים של המחלה
בעקבות כך רציתי לשאול
1.מה הסיכוי הסטיסטי שבמקרה ובו נחליט כי אנו רוצים להביא ילדים המחלה תעבור בתורשה לאחד הילדים?
2.שמעתי סברה שטוענת כי מחלות נפש עוברות ברוב המקרים בין אותו המין, לדוגמא אם האמא חולה יש סיכוי גדול יותר שהבת שלה תחלה ולא הבן, האם דבר זה נכון???
תודה על העזרה
ויום טוב* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מניה דיפרסיה
ד''ר אירנה נתנאל24/09/2009לילך שלום,
מחקרים גנטיים על אנשים עם הפרעה דו-קוטבית נעשו בשיטה של מחקרי תאומים זהים שנמסרו לאימוץ. מחקרי תאומים תמכו בסברה כי גנים בשילוב עם גורמים מעוררים סביבתיים לכן, בדיקת ההיסטוריה המשפחתית הנה חלק מההערכה האבחנתית הראשונית. עלולים ליצור נטייה מוקדמת להתפתחותה של הפרעה דו-קוטבית. מחקרי היסטוריה משפחתית מראים כי הפרעה דו-קוטבית עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות למדי. ידוע כי כאשר אדם אחד לוקה בהפרעה, לעיתים קרובות אח, אחות, הורה, דודה או דוד לוקים בה גם כן. ידוע כי לחלק מקרוביהם של הלוקים בהפרעה דו-קוטבית יהיו הפרעות מצב רוח אחרות: הפרעת דיכאון מאג'ורי או הפרעה דיסתימית (דיכאון קל ארוך טווח). שיעור ההפרעה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אח, הורים, ילדים) הלוקים במאניה-דפרסיה עומד על 20% בממוצע. כלומר, אחד מכל חמישה קרובים מדרגה ראשונה של אדם הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סובל הפרעת מצב רוח. כ-8% בממוצע מקרוביו מדרגה ראשונה של הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סובלים מהפרעה דו-קוטבית גם כן וכ-12% מהם סובלים מאפיזודות של דיכאון מאז'ורי ללא מאניה או היפו מאניה. סקירה של הספרות הגנטית העלתה כי שיעורי ההתאמה של ההפרעה דו-קוטבית בקרב תאומים זהים עמדו על 57% בממוצע ובקרב תאומי אחווה על 14%. במילים אחרות, כאשר תאום זהה אחד לוקה בהפרעה דו-קוטבית קיים סיכוי של יותר מאחד מתוך שניים שהתאום הזהה השני לוקה בה גם כן. כאשר תאום אחווה לוקה בהפרעה, קיים סיכוי של אחד מתוך שבע שאחיו או אחותו התאומים לוקים בה. הדבר מצביע על כך שלהפרעה דו-קוטבית מרכיב גנטי חזק.
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

