מה הפירוש

שאוהב את עצמו יותר מדי.

זה בטח שילוב של כמה תכונות בעייתיות:
אגוצנטריות - ההרגשה שאתה עומד במרכז העולם והעולם סובב סביבך. אולי הדבר היה נכון בעת ילדות כאשר הבית סובב סביב הילדים. כשגדלים ומתבגרים לומדים שהדבר אינו כך. הסטטוס הנכון הוא לפי הסיטואציה: יש מצבים בהם שייך לדבר על עצמך ולהתבטא, ויש מצבים בהם נכון להצטנע ולשתוק.
חשיפת יתר - אולי חסר שאיפה לפרטיות. בעולם המערבי כיום אנחנו מוצפים במסרים שאומרים שלהיות חשוף זה הדבר הנחשק - דוגמניות ונשים בכלל מתלבשות חשוף, אנשים מרוכזים בלהשיג תשומת לב. התיקשורת מנסה להיות פרובוקטיבית. האומנות היא פרובוקטיבית. זה מבלבל ודוחף אנשים לחשוף את עצמם כדי להרגיש שהם עונים על הציפייה החברתית. בשביל להתגבר, צריך להבין שההפך הוא הנכון. יש ערך בפרטיות - הפרטיות מעניקה מרחב אישי, בו האדם יודע שהוא בנאדם פרטי, הוא שייך קודם כל לעצמו. זו תובנה מנחמת כי זה מגן על האדם מטעויות שהוא עושה בעצמו - אם עושים אותם במרחב האישי, אז יש הזדמנות להשתפר לפני שהטעויות הופכות לתדמית לא טובה.