מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בעיה במשפחהמשפחה מודאגת30/09/2007
יש לנו בעיה שמאוד מטרידה את המשפחה. יש לנו בת משפחה, אמא לילדים, שמתנהגת במצבים מסוימים בצורה לא נורמאלית. המצבים הם שונים אך בעיקר אפשר לומר שהם "מאכזבים", או "מפתיעים" אפילו מקרים קלים כמו שינוי פתאומי בתוכניות, קילקול של מכשירים, ובודאי מקרים מלחיצים כמו פציעה של אחד הילדים. התגובות הם צעקות, קללות, איומים, היא מדברת לעצמה, מנופפת בידים, אבל אחרי כמה דקות היא חוזרת להתנהג כאילו לא קרה כלום. המשפחה דואגת ליצר לה אוירה מושלמת ככל הניתן, ולא "לערער" לה את האיזון, אבל קשה מאוד "ללכת על ביצים" כל הזמן. כל המעגלים הסובבים אותה נפגעים, הילדים, בעלה, ההורים, האחים.
כשהיא מתפרצת, כולם שותקים ומשפילים מבט. אף אחד לא מעיז לדבר או להרגיע אותה. היא לא מודעת לבעיה שלה, ולמי שפוגש אותה ולא מכיר, היא מצטיירת כאדם מאוד משכיל ואינטליגנטי, וברוב המקרים היא גם מתנסחת כאילו היא יותר טובה/חכמה מאחרים, שלא מבינים אותה.
ההתנהגות הזו מפריעה לנו מאוד, ואנחנו לא יודעים איך לגשת לבעיה, איך "מסבירים" לאדם שכדאי לו לקבל אבחון? שהתגובות שלו לא פרופורציונאליות לגודל האירועים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה למשפחה המודאגת
ד''ר ערן ואדים הראל01/10/2007לפי התאור אני מבין שאף אחד לא ניסה לדבר איתה על כך. הייתי מתחיל בזה. שמי שהיא הכי מעריכה במשפחה ייקח אותה לשיחה ובעדינות ינסה להסביר לה איך הדברים נראים כלפי חוץ. אני מבין כי קיימת דאגה לילדים אשר גדלים בסביבה שכזו. הייתי ממליץ גם את זה להעלות בפניה ולראות את תגובתה. יכול להיות שהדאגה לילדים תביא אותה לאבחון וטיפול.
בברכה,
דר' הראל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

