ליקויים/ נכות? לד"ר גרינאהוס

שלום ד"ר גרינאהוס,

שמעתי רבות אודותיך ובמקרה מצאתי עכשיו שאתה גם מתנדב ותורם בפורום זה.
מתנצלת מראש על האורך אבל כתיבתי אליך חשובה לי ביותר!

אני בת 34, רווקה.

בגיל 31 חוויתי גלישה פסיכוטית קצרה וחולפת.
מאחר והייתי עדיין מועסקת בחברה, המשכתי לעבוד ולקח לי כשלושה חודשים עד שחזרתי לעצמי.
הממה...בעקבות לחצים כבדים בעבודה, פיטורים, דחייה ופרידה מבן- זוג נכנסתי למעין שוב גלישה פסיכוטית, כשאני מנותקת חלקית אך בחרדה איומה ואינטנסיבית שנמשכה בסביבות החצי שנה.
היו לי מחשבות פרנואידיות ומחשבות יחס בלבד. היו לי בעיקר בעיות בתחום החשיבה (הרבה מאוד אסוציציות, דימויים, חיבורי שפה חשיבה פאסו פילוסופיה וכו').
מאז ועד היום, לא אובחנתי כסובלת מהפרעה פסיכוטית. וגם נעשו לי טסטים.
ורק לאחרונה אני מצליחה לשוב ולנסות שוב לעבוד ולחזור ללימודים גבוהים...(לא יודעת מה יהיה...כי אני חשה עדיין בירידה תפקודית).
שאלותי:
1. האם ייתכן שעדיין לא הצליחו לאבחן אותי כחולת סכיזופרניה שמא אולי אני דווקא במיעוט שסובל מהמחלה באופן סמוי או בצורה הפשוטה שלה (שרק כעבור שנים רבות יוכלו לאבחן נכונה ע"פ הידרדרות איטית)? (אין רקע למחלה במשפחה).
2. האם ייתכן שהירע מזלי ואני נמצאת במיעוט של האנשים אשר נותרו עם נזקים בלתי הפיכים, דייהנו: לליקויים?
אני חשה לא כמו קודם למשבר. אני חשה בירידה תיפקודית, מחשבה איטית ולעיתים לא מאורגן מספיק, אם זה בא לידי ביטוי בכתיבת הודעה או מכתב.
אני חושבת גם שהרגש שלי מצומצם ושטוח משהו- אין את העומק, המגוון, הצבעים שהיו קודם.

ובעיקר, בעיקר- לא חזרה לי תחושת החיות, השמחת חיים והחיוניות הכה רבה שהיתה קודם וזה קשה לי בצורה שאין לי מילים לתאר זאת.
הייתי בחורה שמחה, חיה, מלאה בחיוניות!!!

טופלתי בתחילה ברספרדל 0.5 לחילופין בסוליאן 100 מ"ג וזאת לאחר בכלל האפיזודה הפסיכוטית!!!
שתרופות אלו ניראו כלא מתאימות לי עברנו לסרוקסט, פריזמה, ציפרלקס וסימבלטה 60 מ"ג.
כמו- כן, מדי פעם אני נוטלת קלונקס בגלל תחושות חרדה קשות ואולי גם תחושת נתק.

כיום אני ללא טיפול תרופתי, מתלבטת אם לחזור ולקחת משהו... ואם כן אז מה כדאי?

בכל אופן, אשמח אם תשיב לי על שאלותי מאחר ואני עסוקה בהם בכל יום מחדש ונותרת ללא מענה הולם, ללא תשובות כלל.

אני חשה גם בירידה בזכרון, ביכולת לזכור ו/ לקשר ולעשות חיבורים.
בולט ביותר- חשיבה איטית, שבה לידי ביטוי שכל פעם אני נזכרת בעוד משהו.שיש לומר או לשאול..שקודם לא היו עיכובים או דיליי...

(ומאידך, אני חושבת לעיתים שאני היפוכנדרית, מאחר והרופא שלי טען שאדם בעל ליקויים או נכות נותרת, אינו מודע כלל לאובדן ולחסר.
ובכלל אני מבולבלת עקב כך, אולי אני נותרתי נכה/ לקויה בלי המודעות לכך בכלל).

אשמח ביותר לשמוע את דעתך המקצועית, המקיפה והרחבה....

בתודה מראש
אורית