מה קורה לי?

שלום דר',

אני פונה אלייך מאחר ועדיין אין לי פסיכיאטר באיזור מגוריי...

אני סובלת כבר הרבה שנים מהפרעה ביפולארית ומטופלת לאחרונה בואלפורל 1000מ"ג, טגרטול 800מ"ג, רמרון 60מ"ג ותרוקטיל 50מ"ג.

לפני כמעט 7 חודשים בעלי התאבד. היה לי מאוד קשה להתמודד עם זה (ניסיתי מספר פעמים להתאבד כדי להיות איתו) ועברתי תקופה לא קלה. לפני 4 חודשים התחלתי את הטיפול הנ"ל ונראה היה שהטיפול עוזר לי. יצאתי מהדיכאון הקשה והמחשבות האובססיביות להתאבד הפסיקו אך ב3 שבועות האחרונים קורה משהו שאין לי הסבר לגביו. המצב רוח שלי משתנה מאוד מהר מהיי - מחשבות מתרוצצות, רעיונות והתלהבות לגבי העתיד, אופטימיות מוגזמת והחלטות פזיזות, לדאון - בכי, כאב נפשי, הרגשה שלעולם לא אוכל לשקם את עצמי, ואף רצון במחלה חשוכת מרפא ובמוות.

התנודתיות הזו מקשה עליי ועל משפחתי מאוד. חשוב לציין שאני נכון להיום לא בטיפול מאחר ועברתי דירה (עוד החלטה פזיזה שאני מתחרטת עלייה היום).

האם זוהי תגובה נורמאלית לאבל?

האם המחלה עדיין לא מאוזנת?

האם עליי לשנות את המינונים שוב?

אני מאוד מפחדת מאפיזודה נוספת. אשמח לתגובתך.

אושו.