במצב הדרדר

באיתה עליה רק לאחר שעברה על טראומה גדולה שגמרה לשיניו בי אחותי הקטנה מתה לנגד עיני
ראיתי אותה גווסת ומכחילה ושאביה מנשים אותו וזה גרם לי לטרורמה להתפרצות בבכי לחדרדה לדכאון לא דברתי עם איש אולי חצי שנה דברתי רק כאילו מילים מואטות ואז הלכתי על דוקטור שכטמן והיא אמרה שאני צריך לנטול תרופות לריכוז והקשבה אני מאובן כהיפראקטיבי כבר מגיל 3
זה תרושתי לסבא רבה שלי היה לסבא שלי היה לאבי לאח של אימי וגם לי
רק שכולם ההשתנו ואני רק הדרדתי התחלתי ברטלין במינון נמוך ובכיתה ה-ן היה איתי מקרי אלימות רבים שגרתי ליליד לאתשפז כי דבקתי לו תראש בדלת היה לו אירוע מוחי ומאוד התחרטטתי על המעשה הוא פשוט הציק לאחי ולא יכלתי לשלוט בכעסי עליו ועוד מקרי אלימות שלא נפרט אלהם כאן.
והדרדרות האמיתית החלה בכיתה י שבה לא למדתי ולא דברתי עם אף אחד ואף היתי בעוסק באומנות טפלות לא מוענין להרחיב ואז עשיתי אבחון וגילו שאני סובל מסכורופניה ומהפרעה דו אקטבית והתקפים פסכוטים ואני מקבל גאדון(שאלתי את אמי)ועוד שני כדורים לא זוכר את שמם
וככה אני מטופל במשך שנתים