זה הכדורים או אני??

שלום וברכה. אני בן 25
כל חיי חייתי מאושר לחלוטין מעולם לא ראיתי פסיכאטר וכו'
אהבתי ספורט, מוזיקה, ציור, טיולים חברים לעבוד ללמוד..
לפני כשנה התחלתי לקחת רטלין בהמלצת נויירולוג הריטלין אכן מאד עזר וגם נתן לי תחושת אופוריה ומרץ חזק. אין לי מושג אם זה קשור לרטלין אבל שלשה חודשים אח"כ חוויתי כמה התקפי חרדה קשים. לאחר הסתובבות בין רופאים הלכתי לפסיכאטר שהביא לי ציפרלקס ואסיוול. (לא היה דיכאון- רק חרדה)
אני נוטל את התרופה ציפרלקס כבר 8 חודשים.
התחלתי מ10 מ"ג ציפרלקס. זה היה יעיל מאד נגד חרדה ואחרי שבועיים היא נעלמה.. אבל- פתאום הרגשתי שמשהו גורם לי לתחושת אפתיה חוסר הנאה ואדישות. חוסר כוח בידיים. הייתי מאושר רק ב8 שעות ריטלין. (שגם אותו הפסקתי לקחת בסוף) או בכוס קפה חזק. כל שאר הזמן פשוט אדישות והמון שינה. לא עושה ספורט לא שומע מוזיקה.
אז אחרי 3 חודשים נסיתי להפסיק את הכדור לאט לאט לאט בצורה עצמאית ובאמת הרגשתי שאני "חוזר לעצמי" היה נפלא ומרגש ומאושר בערך שבועיים שלשה. ואז היה לי התקף חרדה נוסף קשה. מיד חזרתי לקחת את הציפרלקס.
החרדה נעלמה מיד ומאז (5 חודשיים) אני לוקח כמו ילד טוב את התרופה ומרגיש כמו זומבי אדיש כל כך עד שאפילו לא בוכה. בכל פעם שאני אצל הפסיכאטר ואומר לו על התחושות האלה
הוא אומר לי להעלות מינון (עוד 5 מ"ג) אני כבר חודש על 30 מ"ג ומרגיש שאולי משהו בתרופה לא עושה לי טוב. כבר 4 שבועות אני גם על אדרונקס (אמור לתת יותר מרץ, כדברי הרופא) ההרגשות לא משתפרות. בכלל.
מה עושים? לנסות להפסיק עם הציפרלקס? מותר לקחת ריטלין? (חודשים לא לקחתי, אבל זוכר שזה עושה לי טוב 'מחזיר' אותי לחיים). אני מרגיש שעכשיו אני יכול לשלוט בחרדה. אז למה להמשיך לקחת את הכדורים?
האם נכון להעלות מינון כל הזמן למרות שהמצב לא משתפר? רמוטיב? ציפרמיל?
ממש אשמח לעזרה!!
תודה גדולה מכל הלב!