שלום, יש לי שאלה ואשמח לתשובה:)

אני בת 23, סה"כ בד"כ מאוד אנרגטית מאושרת ושמחה, סבלתי מהפרעות אכילה מכל סוג אפשרי ואחרי טיפול ממושך אני בסדר גמור אמנם,אבל עם מחשבות שלא עוזבות ונוטלת 75 מ"ג של טופמקס( לדיכוי התקפים) אני לא יודעת אם זה המקום בייחוד כי כשראיתי את הפסיכיאטר שלי לפני 4 שנים הוא המליץ לי על התרופה שבאמת הביאה בשורה טובה אז אני מאוד סומכת עליו, הבעייה העיקרית היא שהשנה האחרונה הייתה לי לא משהו, קשה לי לאהוב את עצמי יש לי מחשבות ריקנות ובגדול אני מאוד בודדה, חשוב לי לציין שזה רק תחושות שלי כמו בתקופה שהייתי על סף אנורקסיה וחשבתי שאני שמנה. השבוע אחרי הרבה זמן, היום למעשה הפסיכיאטר שלי המליץ לי להתחיל לקחת ציפרלקס. הייתי בטיפולים פסיכולוגיים שמאוד עזרו בזמנם הבעייה היא שאני מאוד מדברת ומוציאה הכל ואני לא מרגישה שכרגע זה מה שאני צריכה. ואני בגדול מנסה לשאול פה, בפורום אם זה לא נשמע מוגזם שבנוסף ל75 מ"ג טופמק, גלולות נגד הריון(לא קשור אבל בכל זאת כימיקליים)אני גם יתחיל לקחת ציפרלקס. אני רוצה לשמוע חוו"ד נוספת כדי להיות בטוחה שאני לא "מסממת" את הבעיות שלי. אני אציין שוב, זה קצת אירוני אבל אני לא בנאדם דיכאוני בכלל!! ובשנים שאחרי ההפרעות אכילה האושר שלי השתפר עוד יותר כי הערכתי אותו עוד יותר!!. אני פשוט מרגישה שלמרות שכביכול "יש לי הכל" אני לא מצליחה להנות מכלום. אני לא מצליחה להיות שמחה, ובצורה הכי פשוטה שיש, זה כבר מרגיש כמו עול.