מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בורדרלייןמ14/07/2010
שלום.. אני אחרי יציאה וכניסה מאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים כבר שנתיים... וכלום לא השתנה אצלי. אני מרגישה בדיוק אותו דבר. אובחנתי עם הפרעת אישיות גבולית ואני לוקחת פרוזאק. כרגע אני מרגישה נורא אדישה ומרוחקת מהכל וזה הרבה יותר קל והרבה יותר קל לי לתפקד ככה אבל רוב הזמן ובעיקר בזמן האחרון אני מרגישה נורא. כל הזמן משתנה לי המצב רוח. היחסים עם האנשים בחיים שלי נוראיים. הכל משתנה כל הזמן. ואני מרגישה נורא אובדנית ורוצה לפצוע את עצמי. אני מרגישה מטומטמת כשאני מדברת עם אנשים וכבר שבוע אני שותקת ולא מדברת כמעט עם אף אחד. אני מרגישה שאני עושה רק רע להורים שלי וזה מעודד אותי לרצות להתאבד. אני לא רוצה להכנס לאישפוז שוב פעם. אני פוחדת. אני מגיעה למצבים של התקפים של בכי כמה שעות ואני צורחת על כולם ומקללת ונמצאת ביאוש ובחרדות. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה עוד טיפול פסיכולוגי. זה לא עוזר. אבל אני חייבת משהו. אולי תוכלו להמליץ לי על כדורים שאוכל להתחיל לקחת? או על טיפולים מסוג אחר? הפרוזאק לא עוזר. תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בורדרליין
17/07/2010שלום
מאוד לא פשוט להתמודד עם החיים כאשר אנו נשלטים בצורה כ"כ קשה על ידי מצבי רוח, כפי שאת מתארת. יתכן והפרוזק שאת מקבלת לא מספיק וכדי לך לבדוק עם המטפלים האם תרופה כמו דפלפט יכולה לעזור לך.
מניסיון אני יכול לומר לך שמצבי הרוח הרבה פעמים באים אחרי שהופיע התנגשות בין תפיסה עצמית מסוימת (אני לא חשובה בכלל, אותי לא אוהבים) ומציאות החיים. עליך לחשות איזו מחשבות על עצמך מפריעות לך להתמודד עם החיים הרגילים ומה את יכולה לעשות כדי להקטין את עוצמתם בתוך ה"ראש שלך".
יש לך עבודה קשה לפניך אבל את יכולה!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

