שיקום נכה צה"ל סכיזופרן פרנואידי

שלום, לאחר התלבטות אני מעביר כאן בקצרה את סיפורי ושאלתי.

אחי הינו נכה צה"ל 50% לצמיתות בשל סכיזופרניה פרנואידית. ככל שאני, בן משפחתו של הנכה האמור, רואה - מעבר לתמיכה הכלכלית מסתפק אגף השיקים בנייר לאקוני שנתי מפסיכיאטר קופה שאומר שהכל ללא שינוי. הנכה מתחמק מניסיונות חונך השיקום להציע לו תעסוקה שיקומית, שאני למד כאן באתר שהיא חלק אינטגרלי הכרחי מהשיקום. מאידך לא יזמו וועדה חוזרת או חוו"ד חוזרת לנכה מאז ההחמרה שקיבל לפני כעשור. כ"כ המשפחה סובלת מהתנהגויות ומעשים של הנכה שחלקם נזיקיים להורים הזקנים.

שאלתי: האם כבן משפחה יש רגליים לסברתי כי השיקום במקרה של אחי הוא חסר, בהמעטה, או שכמו במקרה דומה להבדיל עם נכה פיזי (כשעניין הנפש בחזקת לא שייך לנכות מצה"ל) אין לשיקום משהב"ט חלק ונחלה בעניינים משפחתיים פנימיים ועל כן ירחץ בניקיון כפיו המוחלט ?