זוגיות עם אדם שחולה במחלת נפש

שלום רב,

התחלתי זוגיות לפני 5 חודשים עם בחור, ההתחלה היתה מושלמת (אם כי היו התנהגויות מוזרות פה ושם)
הבחור חלה יום בהיר אחד בקילקול קיבה, ומשם חלה הדירדרות בהתנהגות אשר כללו: התקפי חרדה, לחץ מטורף (לא מגלים מה יש...), אובססיה לרופאים, תרופות, קריאה על תסמינים, לדבר על הנושא כימעט ללא הפסקה וכמובן לא לצאת מהבית ושינה מרובה.
לאחר אחד מהתקפי החרדה (שכיבה על הריצפה ובכי על זה שאין לו אויר) סיפר לי שהוא חולה במאניה דיפרסיה.
עד אז המערכת יחסים שלנו היתה דיי נינוחה עם פיקים של דרמות מצידו.
הבחור נכנס לדיכאון מהקילקול כיבה ופיתאום גם הוא מרגיש שהוא לא ממלא את תפקידו כבן זוג, את לא האחת בשבילי, אני לא רוצה להתחתן וכו' וכו'
כמובן שעד אז טען שאני האישה של חייו.
שאלתי היא, האם זה שהוא רואה שאין טעם למערכת יחסים טמונה במצב שהוא נימצא? פיתאום הוא שכח שהוא אוהב ועמדתי לצידו כל התקופה וגירדתי אותו מהריצפה, האם הוא לא רואה את את זה.
עזבתי את הבחור לפני מס' ימים בתואנה שאני לא רוצה לבזבז את זמני ואני מעוניינת להתחתן, כמובן שהסיבה היא ההתמודדות הקשה עם המחלה שהיא ממש בילתי אפשרית,
הוא גם שיקר לגבי התרופות, חלק לקח ועל חלק ויתר...
אשמח לקבל תשובה מקצועית, איך הוא קיבל את הפרידה מצידי באדישות מטורפת ובקור רוח אחרי שהוא הדמות הדרמטית והמאוהבת מבין שנינו?