פוביה

שלום רב,
מחודש אפריל אני סובלת מפוביה שאני חולת סרטן. הייתה תקופה שהפסקתי לץפקד לאכול וירדתי מאוד במשקל. כל רגע אני בודקת את הגוף שלי ומחפשת בלוטות לימפה. כל יום אני מבקרת אצל רופא משפחה או כל רופא זמין אחר. לפני כשלושה חודשים בהמלצת פסיכיאטר התחלתי לקחת 30 מ"ג אסטו בבוקר ו1 מ"ג ריספונד בערב. לא מזמן הרגשתי שיפור קל במצבי אך עדיין הפחד לא עובר. אני לא מצליחה לחזור לעבודה או בכלל לחשוב על כל דבר אחר.
שבועיים אחרונים הרגשתי יותר טוב אפילו הצלחתי לא לגשת לרופא ( בשבילי זה הרבה). אך שלשום הרשתי שוב פעם שיש לי גושון בגרון ליד בלוטת המגן ובבית השחי. היום בבוקר הייתי אצל רופאת משפחה (היא מודעת למצבי). היא בדקה אותי ואמרה שהכל בסדר. אך אני לא מאמינה כבר לאף רופא וחושבת שבגלל שהם יודעים שאני סובלת מפוביות- הם משקרים לי ולא אומרים את האמת. אני עדיין מרגישה שיש מין גוש ולא מבינה איך הרופאה אומרת שהכל בסר וזה עוד יותר מחזק את ההרגשה שאני חולה ואף רופא לא מצליח לגלות את זה.
תעזרו לי בבקשה, אני מרגישה שזה כבר לא יעזוב אותי בחיים. יש לי ילד בן שנתיים שאני לא מצליחה להנות ממנו ויש לי בעל ומשפחה מאוד תומכים. אבל אני מרגישה ששום דבר לא מעניין אותי ואני לא מצליחה לדבר על שום נושא אחר חוץ מעל זה שאני חולה. הבוקר שלי מתחיל מזה שאני בודקת על כל גופי אם יש משהו ועד שאני הולכת לישום אני כל הזמן במעקב אחרי כל נקודה בגוף.
אפילו כשאני נמצאת במקום ציבורי ואנשים מסקלים עליי זה לא מפריע לי.
מה לעשות? אולי להחליף תרופה..? אני מרגישה חסרת אונים ומפחדת שככה זה יישאר כבר.
המון תודה לכם.