סמפטומים

סמפטומים הם בסך הכל תסמינים ולא עדות למחלת נפש.
בן אדם במצוקה מתמשכת של שנים עלול לפתח סמפטומים שמעידים על מצוקה ולהיות מטופל באופן שלא פותר את הבעיה, באופן שלא מודע לה, באופן שמפחית אולי את הסמפטומים שאולי עוזרים באופן תת מודע להתמודד עם המצוקה , ומשאיר אותו חשוף, ובתרופות שגורמות לתופעות לוואי שמקשות להתמודד גם עם המצוקה הראשונית וגם עם המצוקה שבטיפול הכפוי. לסיכום, הטיפול הפסיכיאטרי יכול להיות חיוני במקרים מסויימים אבל יש לו בעיה כבדה ביכולת האבחון של המקרים ובהתאמת הטטיפול. על כן הוא לפעמים מסוכן הרבה יותר מאשר יעיל וזה מפקיר אוכלוסיה של אנשים לאומללות ואפילו למוות. זאת הפקרות ולא ידוע לי על משהו שמוכן לטפל בבעיה הישנה הזטת במקום לנופף בטיעונים רפואיים לכאורה. זה משאיר אנשים באומללות וזה לא הוגן. זה לא רפואי ולא תרפויטי. לרוב אין לאנשים או לקרובי משפחה או לחברים אפשרות להתגונן ולהתמודד עם זה בכלל ובלי להחשב למוזרים/חברים באיזו כת. זה מצב נבזי. אני מבקשת לקבל תגובה בתקווה לקדם את הדיון.
אין לי מושג איך זה יכול לעזור לאלו שנפלו בשדה הזה, אבל אולי זה ישנה את המצב האומלל. תודה.