איך לדחות "חיזורים" של פגועת נפש?

אני עוסקת בהתנדבות באחת מאגודות בעלי החיים ופנתה אלינו בחורה ( פגועת נפש ומטופלת בכדורים ע"פ מה שהיא סיפרה לי) ובקשה לאמץ כלב. נעתרנו לבקשתה משום שהיה נראה לנו שעל אף הרושם המוזר שהיא משאירה יש ביכולתה להעניק לכלב בית אוהב ואני אף ביקרתי אותה בביתה מספר פעמים לוודא שהכלב מתאקלם ושניהם מרוצים. מאז הבחורה לא מפסיקה להתקשר אלי בכל נושא אפילו קל שבקלים הקשור לכלב ואינני יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לפגוע בה, אני חשה אליה קירבה בימים האלו נתנה לי ההזדמנות להרגיש כמה קשים חייה- משפחתה קצת התייאשה ממנה והיא גרה עם סבתה, היא חשופה כל הזמן לסוגים השפלים ביותר של הטרדות מיניות הנובעות מניצול ציני של גברים את מצבה. אולם אינני מעונינת שהקשר יעמיק.

איך נפרדים ממנה יפה? רגע אחד היא נראת שקולה, הגיונית, וברגע השני היא מרגישה כמו ילדה קטנה כלואה בתוך גוף של אשה עם חוסר יכולת לדחות סיפוקים וזעם גדול.