זוגיות עם חולה מניה דיפרסיה

אני גרוש + 2 (49), התגרשתי לפני 8 שנים, וב- 6 שנים האחרונות הייתי בקשר זוגי אוהב חברי ותומך (פרק ב').
אני מאובחן כחולה במניה דפרסיה מזה 20 שנה. מטופל בתרופות בהתאם, ורוב שנותי הצלחתי לקיים חיים נורמטיביים. לפני 4 שנים נאלצתי לעזוב עבודה שבה עבדתי 12 שנה, ומאז אני לא מוצא את מקומי בשוק העבודה. עיקר נטל הפרנסה נפל בשנים אלה על כתפיה של בת זוגי (עובדת בעבודה מסודרת), והצלחנו לנהל את חיי המשפחה (יש לנו 4 ילדים בגילאי 10-13 כיום - 2 שלה, 2 שלי), באופן כזה שחלוקת התפקידים המסורתית התחלפה פחות או יותר. מעולם לא שמעתי מפיה ולא הרגשתי בהתנהגותה תלונה כלשהי על המצב. כל אחד תרם את המיטב שלו לקשר ולשותפות המשפחתית, והאהבה והחברות נכחו מאד לאורך כל תקופת הקשר.
לפני שנה וחצי החלטתי להתחכם והפסקתי לקחת את התרופות שלי. כעבור כחצי שנה נפלתי לדיכאון עמוק במיוחד, שנמשך 9 חודשים, כולל מס' תקופות בנות מס' שבועות של דחף בלתי נשלט להתאבדות (נזקקתי לשמירה 24 שעות), ואישפוז פסיכיאטרי למשך 4 חודשים.
בנקודה הזו היא נשברה. היא הייתה שם בשבילי במשך 3 החודשים הראשונים, ומאז האישפוז, בזמן שאני הייתי במצב חרדה קיצוני וללא יכולת להבין את המציאות סביבי, היא סובבה את הגב. ממש נעלמה לי. ההתנהגות שלה הייתה אכזרית כל כך עבורי. היא לא באה לבקר, לא ענתה לטלפונים, לעיתים עשתה טובה והגיבה לאס אם אס. כשכבר יצא לדבר הבהירה לי חד משמעית שאיננה מסוגלת לקיים איתי קשר כלשהו. אין לה כוחות נפש. באחת החופשות מבית החולים היא הודיעה לי שהקשר מסתיים.
אני מזכיר כאן שמדובר בחברה אוהבת ואהובה, שידעה על קיומה של המחלה שלי (שלא התפרצה ולו פעם אחת במשך שנות חברותנו).
היום, כשאני נמצא 3 חודשים אחרי ההחלמה, מהתקופה האיומה בחיי, תקופה שבה הייתי זקוק נואשות לתמיכה מצידה. אנחנו נמצאים ביחסי ידידות חמים, כאשר אני חי בתקווה שהיא תחזור אלי, והיא דואגת כל הזמן להזכיר לי שלא אטפח ציפיות כי זה לא יקרה.
לפני מס' שבועות היא הכירה בחור חדש. אני עדיין מאוהב בה (למרות שבחוויה שלי נבגדתי על ידה), ונאלץ להתמודד עם חוויית האובדן, הקינאה, הצער וכל המתלווה לפרידה. אני מרגיש שיש בי את הכוחות להתמודד עם הקושי הזה, אבל ברקע קיים החשש שההתמודדות הזו תפיל אותי חזרה לתהום הדיכאון.

שאלתי אליכם, האם עזיבתה היא צעד נורמטיבי או בגידה בחבר? כלומר במבחן האדם הסביר, האם אומנם סביר שחברה אוהבת תנטוש לאחר כמעט 6 שנות חברות, חבר במצב הקשה ביותר שהיה בו בחייו?
אני גרוש + 2, התגרשתי לפני 8 שנים, וב- 6 שנים האחרונות הייתי בקשר זוגי אוהב חברי ותומך (פרק ב').