זיפרקסה

אני מניח שאם הפסיכיאטר יעץ לך שאפשר לרדת במינון הזיפרקסה אז הוא מכיר אותך די זמן והוא יודע שהמצב שלך התייצב.
יחד עם זאת, אני מעדיף תמיד להפחית דווקא מהכדורי הרגעה בטרם אני עובר לכדורים שאמורים לטפל בבעיה הראשונית, במקרה שלך-זיפרקסה

בבקשה ממך, מאוד ירגיע אותי אם תענה לי על השאלה:
שאלתי:
אני פוחדת שאם ארד ל- 10 מ"ג ואח"כ אצטרך לחזור שוב ל- 15 מ"ג , אז שוב יהיה לי לתקופה מסויימת תאבון יתר ואז שוב אעלה במשקל.
האם דאגתי מציאותית?
(מה שקרה עד עכשיו זה שבתחילה שקיבלתי זיפרקסה אז בהתחלה היה לי תאבון מוגבר שגרר עליה במשקל. אח"כ נושא התאבון התאזן)

אני לא יודעת מה אמר לך הפסיכיאטר, אבל אני גם לקחתי דפלפט 1000 עד לפני שנתיים בערך. יחד עם הדפלפט לקחתי גם סרוקוואל 300. גם אני התלוננתי על עייפות והרופאים אמרו שלא יודעים למה. אולי מהסרוקוואל, אבל לא הסכימו להוריד. בכל אופן, עניין העייפות שבר אותי כי בדיוק התחלתי ללמוד באוניברסיטה והיה לי קשה כי רציתי לישון כל הזמן. יכולתי לישון 15 שעות ביום. באמת.
בקיצור, הייאשתי מהכל ומהרופאים ופשוט הפסקתי את כל התרופות.
כמובן שעניין העייפות עבר כמעט לחלוטין אך כצפוי, הגיעה הנפילה בערך שלושה או ארבעה חודשים אח"כ שהביאה לאשפוז. באשפוז החליפו לי לגמרי את כל התרופות, חוץ מהסרוקוואל. תקופה מסויימת אף לקחתי סרוקוואל בלבד ואז גיליתי שהעייפות הייתה בכלל בגלל הדפלפט.
בבית החולים סיפרתי זאת לרופאה שטיפלה בי שם (שהייתה מצויינת, אגב) והיא לא התפלאה.
אם כן, למה מס' רופאים לפני כן לא אמרו לי כלום..?

מסתבר שלא כולם מודעים לגודל ההשפעה של הדפלפט על עייפות, העשויה להיות אצל חלק מהמטופלים.
בעקבות כך התחלתי להבחין ולהפריד בין תרופה מעייפת לתרופה מרדימה. אנטי פסיכוטיות הן מרדימות לרוב- הן משרות עייפות פתאומית וחדה מיד אחרי שלוקחים אותן (הסרוקוואל ממש מאלצת אותי לישון). ואילו הדפלפט מעייפת, היא יוצרת תחושה תמידית של עייפות.

תבדקי את העניין.

בהצלחה,
הילה.