היפומאניה?!

שלום רב,
מזה שנים שאמי סובלת כמעט מידיי שנה מ"תקופת שיגעון". זה השם הלא רשמי שמצאנו בני המשפחה לימים שבהם אמי מתנהגת שלא כתמול שלשום. היא איננה עצמה, מתנהגת בחברותיות-יתר עם אנשים שהיא איננה מחליפה עימם מילה בימים רגילים. עם המוכר בחנות, הדוור וכו'. תקופה זאת מאופיינת אצלה בפעלתנות יתר. נדבנות. היא כמעט ואיננה ישנה. שעות השינה שלה מסתכמות בשעתיים-שלוש ללילה במקרה הטוב! מנקה מבשלת ואופה גם בשעות הקטנות של הלילה. מבזבזת כסף על שטויות. מדברת ללא הרף, על הבלים, חוזרת על דברים פעם אחר פעם.
לפני כ20 שנה, היא איבדה את אחיה שהיה בצבא-קבע בתאונת דרכים, ומאז אחת לשנה בסביבות יום הזכרון לחללי צה"ל מתחילה "תקופת השיגעון". היא מעולם לא אובחנה כסובל מהיפומאניה, אך ממה שקראתי כאן, התסמינים מתאימים.
לרוב התקופה מסתיימת כשהיא סובלת מאיזשהי בעיה רפואית שנובעת מהתקופה: לרוב אלו שריטות בקרנית העין, שנגרמות מיובש בעיניים= תוצאה ישירה של חוסר השינה. היא איננה סובלת מדיכאון אחרי ה"תקופה" רק מאיזה חולי כדוגמת שפעת או חולשה אחרת שמכריחה אותה לשכב במיטה ולישון שינה אמיתית.
עם השנים למדנו להתמודד עם "תקופת השיגעון" אנחנו קשובים לה הרבה יותר, מלווים אותה ועוקבים אחרי כל צעד שהיא עושה. לרוב מצליחים להניא אותה מבזבזנות-יתר. העניין, שעם השנים התקופה באה בזמנים אחרים. בכל פעם שיש איזה שינוי גדול, כשאחותי התחתנה,כאשר ילדה את בנה הראשון, כאשר אבי עבר ניתוח ואושפז בבי"ח. נהיה קשה יותר ויותר לעקוב אחריה.
בשנים עברו כאשר ניסינו להעלות בפניה את תחושותינו לגבי הבעיה, ולהצביע על בעיות כגון חוסר שינה, היא נורא התרגזה עלינו וטענה שהיא ככה מאז ומעולם עוד מהימים שהיתה צעירה וקמה מוקדם בבוקר לבציר ולעבודות משק אחרות. לא ניתן לדבר איתה על זה והיא נוטה להתפרץ עלינו.
מה שמפחיד אותנו בעיקר הוא דעתה המפוזרת והשילוב של הנטיה שלה לטייל הרבה. היא נוהגת ברכב בפיזור דעת מה שמסכן מאוד את המשתמשים בדרך ואותה. קשה מאוד להסביר לה את זה או למנוע ממנה את מפתחות הרכב...
אני פוחדת לנסות לדבר איתה על הנושא מחשש ששוב תתפרץ עליי ותתרחק ממני, במיוחד ב"תקופת השגעון" הזאת שבה חשוב לי להשאיר אותה קרובה אליי.
אני צריכה עצה כיצד לנהוג וכיצד להעלות את הבעיה לפניה.
האם עדיף לחכות שה"תקופה" תגמר ואז לדבר איתה על כך?
האם ניתן יהיה לקבל בשבילה תרופות מרגיעות מבלי שהיא תדע על כך ומבלי שהיא תפגוש בפסיכיאטר?
תודה וסילחה על המסר הארוך,
שלי