מקרה לא ברור

בזמן האחרון גיסתי כל היום בוכה בעקבות מקרה שקרה לה. היא לא אוכלת, לא יוצאת לשום מקום, מפחדת להיות ליד הרבה אנשים וכל היום בוכה.
אתמול קרה מקרה לא ברור, היא התחילה לדבר על כך שרודפים אחריה מהמשטרה, היא התחילה להגיד דברים מפחידים על כך שהיא לא תהיה מחר ושנלמד להסתדר בלעדיה. ככה היא דיברה במשך כשלוש שעות ואנחנו איתה להרגיע, לעודד ולהוריד אותה למיציאות.
אחרי כמה זמן קרה דבר מוזר, היא הפסיקה לדמיין, היא צחקה על כל מה שהיא אמרה והיא פתאום נראתה בסדר גמור. היא צחקה, היא דיברה עם הילדים וליטפה את הכלב ואמרה שהיא ממש הייתה בעולם הדימיון ושזה עבר לה.
מה שאני לא מצליחה להבין זה כיצד פתאום דמיונות נגמרים? והאם היא צחקה עלינו בצורה אכזרית וקרה, (כולנו היינו שבועיים סביבה, כל טלפון ואנו ישר אצלה) האם זאת בעצם קריאה לתשומת לב? או שאולי באמת יש בעיה?
אנו לא יודעים כיצד להתמודד איתה, היא לא מסכימה ללכת לאבחון פסיכיאטרי (היא אומרת שמי שמנסה לעשות ממנה פסיכית הוא פסיכי), היא קיבלה תרופות מרופא משפחה והיא לא מוכנה לקחת אותם שוב בטענה שהיא בסדר גמור ואין לה שום בעיה.
יש היסטוריה של הפרעות נפשיות במשפחה, אמא חולה בדיפרסיה מלווה בסכיזופרניה ודוד שלה סכיזופרני.