חרדה דיכאון ומחשבות התאבדות

אני בן 25. לפני כשנה בלי שום עבר פסיכולוגי/ פסיכאטרי התפרצה אצלי פתאום חרדה חמורה וכתוצאה מכך גם דיכאון קשה.(PTSD בעקבות מלחמה) אני מטופל במשרד הבטחון. תקופה ארוכה לקחתי כדורים כמו ציפרלקס אדרונקס ואפקסור וכו' אבל הם מחקו לי את האישיות ואני לא לוקח כלום כבר שלשה חודשים. אני לא מספר לרופא. 1. בזמן האחרון יש לי הרבה מחשבות בסגנון "אין לי למה לחיות" "לא רוצה לחיות"
אני אפילו יכול לראות את עצמי בדמיון מתאבד בצורות מסויימות - האם יש לי ממה לחשוש? מהו הגבול בין מחשבת "לא רוצה לחיות" לבין התאבדות ממש?
2. האן מחקרים סטטיסטים מראים שאנשים יוצאים מחרדה ודיכאון חמורים בסופו של דבר? כי כעת אני מרגיש כאילו זו גזירה שאין מה לעשות נגדה וכך אשאר כל חיי.
בברכה.