צריכה עזרה , אני אובדת עצות.

בן זוגי מזה שנתיים סובל מבעיה נפשית כלשהי.
לפני שהכרנו הוא כבר היה מטופל אצל פסיכיאטר וקיבל כדורים.
אינני זוכרת את שם הכדורים , אני זוכרת שהרופא ציין שיש לו מניה דיפרסיה ולדעתי גם דיכאון, (שוב אני חושבת שאני טועה בהגדרות)
את הכדורים המליץ לקחת פעם ביום, קבוע.
הכרתי אותו כשהוא כבר היה בתהליך של הטיפול ומצבו הנפשי היה טוב.
היינו יוצאים, מטיילים ומבלים המון שעות ביחד. לעיתים הוא היה מרגיש אבוד, היה מחבק אותי ונרדם והמצב היה משתפר. ואף נעלם .

ובעצם אולי כדאי שנתחיל מהסוף כדי שתבינו את הבעיה:
הוא נפרד ממני בסוף השבוע האחרון שבילינו ביחד ,בעקבות התחושה שהוא לא יכול להיות איתי יותר. "אני לא יכול להיות עם עוד מישהו כשאני לא מסוגל לטפל בעצמי"

חבר שלי אבוד, הוא מדוכא ולא מוצא סיבה להיות מאושר , זו תקופה ארוכה שהוא משחק עם הכדורים (לפני המשחקים הוא הפסיק אותם לתקופה ממושכת), הוא מדוכא ומדופרס ולא מוצא את עצמו ואת עתידו.
הוא לא מצליח להצביע על הבעיה ומה הגורם לעצב ולדיכאון אבל הוא ממש ממש עצוב.
יש לציין שאנחנו בסך הכל בני 19, עדיין בצבא.
אני לא מצליחה להראות לו את העתיד או אפילו את ההווה. למיטב ידעתי הוא לא אובדני, אבל אני לא יכולה לדעת כי אי אפשר אף פעם לדעת.
עצוב לי לאבד אדם שכל כך יקר לי בגלל מחלה בראש שהוא לא רוצה לרפא.
אני לא חושבת שפסיכאטר מומחה היה נותן כדורים על מנת להשתיק את מצפונו של חברי, אלא כי הוא סובל מבעיה של ממש.
חבר שלי לא מעוניין לקבל טיפול, לא תרופתי ולא אישי, הוא לא מעונין לדבר על כך עם איש
וטוען שהזמן ירפא הכל.
אני \מרגישה שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי ואת אהבת חיי
ומעבר לכך שאיבדתי אותה לעצמי אני מרגישה עצבות על כך שהוא מאבד את חייו
ולא מצליח לראות מעבר לשחור שעוטף אותו.
יש לציין שלמרות שנפרדנו אני בקשר טוב עם הוריו וגם איתו אני מדברת בטלפון מכייון שהוא זקוק לתמיכתי.

דבר חשוב נוסף, אני יודעת שהוא אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי ואני מאוד רוצה לעזור לו לחזור לדרך שתשמח אותו ואני לא מוצאת את הפתרון .
בבקשה תייעצו לי מה לעשות מדובר פה בחיים של אדם מוכשר שנהרסים בשל מחלה.