הצורך לזוגיות

שלום רב,

אני בת 26, לפני כשלושה חודשים סיימתי תואר ראשון וכעת אני מחפשת עבודה.
למרות זאת, איני מרגישה דומה לבני גילי בכל הקשור לצורך בזוגיות. חשוב לציין כי בעבר (בהיותי כבת 20) חוויתי מערכת יחסים בת שנתיים ממנה נהניתי . במהלך מערכת יחסים זו לא היו יחסי מין (דבר שנבע מרצון שלי). במהלך הלימודים לתואר לא יזמתי וחיפשתי מערכת יחסים, זאת מתוך חרדה ופחד שהדבר לא יותיר עבורי די זמן להשקיע בלימודים. כאן משמעותי לציין שבכל מה שקשור ללימודים (ציונים, מבחנים, עבודות וכו..) אני מאוד אובססיבית וחרדתית. עכשיו, משהסתיים התואר, אני יוזמת ויוצאת לדייטים, אך אני לא מרגישה את הצורך העז הזה לזוגיות, בדומה לשאר חברותיי, שחלקן אך נישאו ובשלבי ההיריון.
אני מרגישה צורך להיות לבד, פשוט להיות עם עצמי, ולא לחלוק את הזמן עם אדם נוסף. הזוגיות והצורך להתאהב לא חסרים לי ואני לא חשה כמיהה לכך. אני מודעת שדבר זה חריג ואף מדאיג, אך לא מצליחה לחוש אחרת (למרות שרוצה). בתוך כל זאת, יש לציין שלבנות מיני אין לי כל משיכה.
רציתי לדעת אילו גורמים עשויים להביא אותי למצב זה, שנעשה יותר ויותר מייאש כאשר אני רואה כי כולם מסביבי חוו זוגיות קרובה ואינטימית בשלב זה או אחר בחייהם.
תודה רבה.