הרגשה רעה

גם אני רק בת 18 אני נורא מזדהה איתך ונורא מבינה החוסר שקט הסערה הפנימית מציפה ואפילו אין לה על מה החיים ניראים כל כך חסרי משמעות וכל כך משעממים את מסתכלת לך דרך החלוןן ולא מבינה לאן אנשים הולכים או לאן חוזרים וכל סיטואציה לה את נקלעת כל כך מנותקת מעולם הרגשות שלך ומותירה אותך ריקה חסרת קול וכל משמעות .... אני מנסה ליבכות מהמצב שלי ולא מצליחה מנסה ליכעוס על זה ולא מצליחה נותרת כל כך לבד ואבודה בעולם ענק וחשוך ....... נכון שכל אחד והבעיה שלו אבל גם אני עוברת דבר די דומחה למה שתיארת את לא לבד .... למרות שזה סבל איום ונורא ...כמבון שהעצות שאתן לך לא יהיו תחליף למה שפסיכיאטר מומחה ייעץ לך אך אני יכולה ליתמוך בך ולהציע לך לעבוד במשו דינמי ופעלתני מול חברה לילמוד משו שאת אוהבת לקחת קורס במשו שמענין אותך ואם שיחות לא עוזרות את יכולה ליפנות לפסיכיאטר דרך קופת חולים לא עולה כסף הוא יכל לתת לך כדור שיחבר אותך לפה ויתן לך מצב רוח יש תרופות מעכבות סרטונין שמעלות מצב רוח ונותנות טעם לחיים צתוכלי לשנות את סדר היום שלך לדברים יותר מתשנים ודינמיים וגם בחיי החברה שלך כך שלא יהיה משעמם אני מאחלת לך כל טוב [=

יתכן שהתחושה שלך קשורה לדיכאון, אך יתכן שהיא קשורה לאירועי חיים, למבנה האישיות והדרך שבה את מתבוננת בעולם סביבך. לכן הדרך להתקדם היא לפנות לאיש / אשת מקצוע ולקבוע פגישה מעמיקה שבה תדונות במה שקורה לך ובאפשרויות ההתמודדות.

הפרעה נפשית= סבל ממושך ופגיעה בתיפקוד( החברתי, תעסוקתי, אקדמי)
לדעתי הטיפול האמיתי רק בשיחות, פסיכותרפיה, פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
תרופות אכן יכולות לעזור. בהצלחה !!