מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- פוסט-טראומה תלוית מקוםdalia10/01/2011
שלום.
אני בת 45 וחווה מזה זמן תסמינים של פוסט טראומה המלווים בדיכאון וחרדה.
אלא שהתופעות באות לידי ביטוי רק כשאני נמצאת בישוב בו אני גרה. ברגע שאני יוצאת ממנו אני אדם אחר, ללא טראומה וללא שום תסמינים, ללא דיכאון וללא חרדה כלל.
אני הולכת לפגישות טיפוליות להתמודדות עם הטראומה, אך עקב הצפות של בכי מתמשך וקושי בתפקוד היום יומי עם אנשי הישוב בו אני מתגוררת, הסכמתי לנסות ולקחת "רסיטל" 10מ"ג ליום.
הייתי מעדיפה לחיות ללא תרופות ולכן מטרידה אותי השאלה:
אם התופעות הן תלויות-מקום, האם לא נכון לוותר על התרופות ופשוט לעזוב למקום אחר? (דבר שאני שוקלת ברצינות). האם יש טעם בהתמודדות עם תרופות כאשר המצב הפוסט-טראומתי הוא תלוי-מקום לחלוטין?
אשמח לשמוע חוות דעת.
דליה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פוסט-טראומה תלוית מקום - תגובה
ד``ר יונתן דוידאור11/01/2011כחלק מהתמודדות פסיכולוגית של טראומה יש מרכיב הימנעותי, אשר מקבע את החוויה הטראומתית וכן את ההפרעה. ככלל אצבע, ההתמודדות הטובה ביותר עם חרדה בכלל ו PTSD בפרט, זה חשיפה, לא להימנע, תיכנון הדרגתי של חשיפה .( שיטת טיפול PE , CBT ועוד) . על מנת להשיג תוצאה טיפולית אמיתית, מומלץ לא "ליברוח" , כן להיחשף ולהתמודד, מה "שמחנך" את המח שכנראה אין סכנה אמיתית ובהדרגה התגובה אמורה לרדת. בהצלחה !
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

