חוסר משמעות

שלום!
אני בן 25,ועברתי המון דברים(בעיקר רעים) בחיים שלי.בעיקר אציין את תקופת הצבא הנוראה(3 שנים של סבל ממושך),ומחלת סרטן קשה שהתמודדתי איתה במשך חצי שנה.כמו כן,היו תקופות טובות גם,כמו התיכון והאוניברסיטה(התקופה הנוכחית),אז לא הכל רע.הדבר הכי קשה בשבילי הוא שמעולם לא הייתה לי מערכת יחסים זוגית או מינית עם בחורה עד היום(חוץ מכמה פעמים שהלכתי לחשפניות/זונות).בסך הכל אני נראה טוב(לא דוגמן,אבל טוב),חברותי ואינטיליגנט,ואף בחורה שאני מדבר איתה לא חושבת שאני מגעיל או דוחה,אבל פשוט לא הולך כי לזאת יש חבר,לאחרת זה לא מתאים וכו,כאילו מין מזל רע שהולך ונמשך ולא נגמר.הייתה תקופה שהייתי יוצא למועדונים/ברים,אבל שם אם אין לך פוזה וכסף אף אחת לא תסתכל עליך.בכלל,בכל העסק הזה יש המון צביעות ופשוט מגעיל אותי להתעסק בזה(סליחה על הגסות,אבל אני מעדיף ללכת לזונה ולשלם 250 שקל,ולא לשחק את כל המשחקים המטומטמים האלה).אני סובל מאז גיל ההתבגרות מדיכאון וייאוש בגלל העניין הזה,וכל תגובה שלילית של בחורה גורמת לי להרגיש חוסר ביטחון ומורידה את הדימוי העצמי שלי עוד יותר.אני פשוט לא מבין איך זה יכול להיות שפשוט אף בחורה לא רוצה אותי,ואני מכיר גברים שלא עשו בחיים שלהם כלום,ויש להם בנות כמו זבל,היום זאת ומחר זאת,ואני בסך הכל רוצה בחורה אחת ולא משיג אותה.אני נמצא כבר כמה שנים בטיפול פסיכולוגי ולוקח בערך חצי שנה כדורי פאקסט.הכדורים עוזרים,אבל עדיין יש דיכאון,אבל במינון קל יותר,אפשר לומר שאני מצליח לסחוב,להעביר את החיים שלי.אני לא ממש מבין למה בכלל אני עושה את זה,למה להמשיך לחיות,מה המטרה בחיים.כל הזמן אתה רק רוצה להעביר.יושב בשיעור בבית ספר ומחכה שהיא ייגמר,ואז שתיגמר השנה ועוד שנה,ואז מגיע הצבא,וגם שם אתה רק רוצה שהוא יעבור.ואז לגמור תואר כדי שתוכל למצוא עבודה טובה,ואז עובד כדי שיהיה כסף כדי לקנות אוטו ,מה תעשה איתו,תיסע לעבודה.
אני באמת לא מבין בשביל מה צריך את כל זה.אני לא אומר את זה מתוך כעס של רגע אחד,אני הולך עם התחושה הזאת כבר הרבה זמן.בבקשה תעזרו לי.