שאלה מהותית וחשובה עבורי מאוד

שלום
אני בת 26. סובלת מבולימיה כבר 9 שנים, לפעמים תקופות טובות יותר ולפעמים גרועות יותר. אך הבולימיה היא רק תסמין, היא לא סיבת שליחת ההודעה הזו. אני חווה בשנה וחצי האחרונות המון חוסר שקט נפשי וחרדה רבה בחיים. מחשבות טורדניות, פילוסופיות ותחושת חוסר תכלית ועצב עמוק. טופלתי בעבר בפלוטין, הגעתי עד 60 מ"ג ואז התרופה הפסיקה להשפיע. ניסיתי גם את נגזרותיה- רסיטל וכו, וללא שינוי. מסיבה זו ניסיתי ויאפקס, ששם הניורואנדרנלין הי לי חזק מידי והגוף שלי היה כמו על סמים מעוררים. הפסקתי מייד.
כרגע אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג ומכיוון שגם היא לא משפיעה ועובדה שאני נוטלת אותה כבר חצי שנה- וחוסר השקט לא מפסיק. הדיכאון והחרדה אוכלים אותי אף יותר. כל יום, כל שעה דקה ושנייה. מהרגע שאני פותחת את העיניים עד שאני עוצמת אותן. חרדה נוראית מהעתיד, מערכות יחסים ועוד.

רציתי להתייעץ לגבי החלפת תרופה. אציין כמה ואשמח מאוד אם תוכל לייעץ לי לגבי התרופה המתאימה ביותר למה שתיארתי כאן עכשיו (דיכאון, חוסר שקט, הפרעת אכילה, אובססיביות וחרדות)

איקסל
רמרון
אנדרונקס
פבוקסיל
זייבן
וטופרניל\פרמניל

לא בחרתי בקבוצות ה SSRI מכיוון שכנראה הן לא משפיעות עליי יותר.
היש לך דרך להכווין אותי לאיזה תרופה הכי "מוצלחת" בימינו מהנ"ל?

תודה רבה, באמת. וחג שמח כמובן