סקפטיות לגבי הפסיכיאטריה

יש תרופות נוגדות פסיכוזה שהן מעוררות ולא מרדימות - כמו האביליפי

האביליפי היא תרופה מהדור השלישי, הכי מתקדמת שיש, שגורמת לך לעירנות לאורך כל שעות היום, לא משמינה בניגוד לכל שאר התרופות האחרות מהדור השני, ולא גורמת לעיוותים בפנים או בגוף

אני ממליץ לך לדבר עם דוקטור חגי אורן, הוא טיפל במאות אנשים שרופאים אחרים התאימו להם תרופות לא נכונות שפגעו בהם בצורה קשה וממושכת, והוא הציל אותם.

שלום.

מצטער, אבל אני ראיתי בפורום הזה הרבה אנשים שכתבו שהם לוקחים אביליפי והתרופה הזו מרדימה אותם...

אני אשמח אם תוכל לשים פה קישורים להודעות של אותם אנשים

אביליפי גורם לישנוניות רק באחד מתוך אלף מקרים לפי מה שמנהלת הפורום ענתה בתגובה לשאלה של בחורה ששאלה בפורום

אולי אתה מקווה שזה גורם לישנוניות, אבל בין המציאות לבין התקווה המרווח הוא עצום


אביליפי היא תרופה מעוררת, ממריצה, עירנית, שגורמת להתפתחות החושים שלך ..

שלום.

אני מבקש לא להתעצבן.

ב 27.5.11 נפתח דיון שכותרתו "12 שעות שינה כל לילה".

בכל אופן, עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של התרופות האנטי-פסיכוטיות. ניסו עליי הרבה תרופות כאלה, וכולן הרדימו אותי. אינני יודע האם אביליפי כבר הגיעה לישראל בזמן שהחלטתי להפסיק או לא, אבל באמת אין לי ציפיות לתרופה אנטי-פסיכוטית שאינה מרדימה.

אם זו באמת תרופה שאינה מרדימה - אז זו בשורה טובה מאד.

אני אשמח מאד לשמוע על מטופלים נוספים שלוקחים אביליפי ותיפקודם תקין.

אם אתה רוצה תשובות מאנשים שלקחו את התרופה אביליפי

אנשים מציינים שהם הרבה יותר עירניים ופתוחים לסביבה מאשר עם כל תרופה אחרת שהם ניסו

קודם כל, אני רוצה לומר לך שאני מאד מעריך את האיכפתיות שלך :-). שירבו אנשים אכפתיים כמותך.

ראיתי את התגובות של מאובחני סכיזופרניה וסכיזו-אפקטיב, שהם האיבחונים העיקריים שדורשים תרופות אנטי-פסיכוטיות.

באמת רובם היו מרוצים, אבל הם דיברו בעיקר על כך שהתרופה עזרה להם כנגד המצב המאני, ועל כך שהיא פחות משמינה מתרופות אחרות. לא ראיתי משהו שכתב שתרופות אחרות הרדימו אותו ואילו אביליפי לא. בהחלט יכול להיות שהתרופה גם מרדימה אותם, אבל בכללי, התועלת מרובה, ולכן הם המליצו על התרופה.

היו שתי תגובות של מאובחני סכיזופרניה שכתבו במפורש שהיא מרדימה, והיה מאובחן סכיזופרניה שכתב שהוא ישן 9-10 שעות ביממה.

בכל אופן - כמו שתמיד אומרים לגבי תרופות - השאלה הגדולה היא נזק מול תועלת, והיא שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית, והיא יכולה להשתנות ממטופל למטופל.

כל טוב.

הזהר ממה שאתה קורא
מגן זכויות אנוש זה מסווה לכת הסינטולוגיה
זוהי כת שה"בגרות " הרוחנית של אדם (אודיטור ) נמדדת עפ"י כסף שהוא משקיע ב"קורסים " השונים .
אני אישית הייתי שם לפני 11 שנה עשיתי קורס שילמתי 300 שקל ואחרי זה הם רצו 1000 או יותר .
בעיקרון זו כת הם הוצאו מחוץ לחוק במדינות מסויימות כמו גרמניה , לא כדי לך להתעסק איתם .
ככלל הפסיכאטריה גם לא תמימה אנשים מקבלים אבחנות שגויות וחיים איתם שנים ברגשות אשם .
אבל אין כוונה רעה , תעשה תשיקולים שלך ואז תחליט אם לפנות לרופא , אם אתה יכול בלי אז יותר טוב .

הרי אין פה מניע כלכלי,כמו של חברות התרופות והפסיכיאטרים,נראה שהם מונעים ממניעים טהורים של עזרה לאנשים שלא להתמכר לתרופות האלה,ויש שם גם לא מעט סרטונים המגבים את טענותיהם של מומחים ופסיכיאטרים מכל העולם,,ככה שלא ממש ברור לי למה אתה חושב שיש פה משהו מעבר.לא נראה שיש להם אינטרס אחר מעבר לתועלת הציבור,בניגוד לגופים כמו חברות תרופות שיש להם אינטרס ברור של רווחים כלכליים מכך שיחלקו לאנשים תרופות שיצטרכו לקחת אותם עד סוף ימי חייך...

יש מצבים הרבה יותר גרועים משלך סכיזופרניה מניה דיפרסיה , חרדות אני לא מזלזל אבל זה לא פוגע בקוגניציה , אני כשאמרו לי שאני חולה ( סיפור ארוך ) אני לא השלמתי עם כלום לא עם התרופות לא עם כלום . ופניתי באינטרנט לעמותה הזו שכתבת עליה , לאדם בשם אילן סולומון ( מוכר ?) והפסקתי את התרופות במכה והגעתי לאשפוז פסיכוזה .
אם אתה רוצה להרגיע את עמצך תלך בכיוון הזה ותקבע פגישה עם אחד מהאנשים האלו .
אתה כבר תראה שהכל בולשיט " אפשר בלי תרופות " " תוספי מזון במקום " רופאים שמצדדים בזה ( הם נמצאים בארצות הברית ויש אחד כזה ( לך תדע אם הם לא משתמשים במספר רופא שלו )) .
הפסיכאטריה לא תמימה אם אתה הולך לקבל טיפול אז תעשה את זה באופן זמני .

דיון מעניין ומציג את הקושי של הרופאים לטפל בבעיות נפשיות.

יש לזכור, בהפרעה נפשית , מדובר בנזק למח.
יש צילומי MRI , PET ועוד המראים את הביולוגיה של המחלה.
טיפול תרופתי כיום, מהווה מגן חוסם של המח, NEUROPROTECTIVE .
ידוע שטיפול בתרופות וגם בשיחות, יכול לעלות חומר טרופי במח, בשם BDNF , חומר זה אחראי על הקישורים בין התאים, עליה בנפח המח ועד.

מטופלים במחלות כרוניות , סכיזופרניה, מאניה.. , אשר מתמידים מעל שנה בטיפול מסודר, יזכו לשיפור קוגנטיבי, חשיבה , ריכוז ותפקוד( כמובן תלוי במספר התקפים, נזק אחר שקיים ועד..), לכן חשוב ההתמדה ודבקות בטיפול.
אנשים אשר נוטלים טיפול תרופתי( לדוגמה נוגד דיכאון) , ומפסיקים לתקופות ארוכות לאחר שיפור מאפיזודות קשות, מוחם יעבור שינוי, ירידה ב BDNF , שינוי מבנה המח, מה שיוביל לעמידות לטיפול תרופתי בהמשך, וכן סבל רב יותר וסיבוכים.

אני לא אומר שהטיפול מושלם וכן זה נכון, יש תופעות לוואי, כמו בטיפול עם אקמול, תרופות ללחץ הדם ועוד.

לפי WHO , ארגון הבריאות העולמי, דיכאון קשה, עומד להיות בין 3 המחלות הקשות ומגבילות ביותר לקראת 2020 , יותר סבל, יותר אובדנות.
השאלה מן הסתם, אם הטיפול משתפר יותר ויותר, איך לעזאזל יש יותר דיכאון בעולם ? התשובה : שינוי התנהגותי חברתי, צפיפות ומעבר לעיר, לחץ לחומריות והשגים, התבודדות מול מחשבים ועוד.. שאלה סוציאלית מעניינת.

בעיה מורכבת, הדגש חייב להיות מענה " ביולוגי, פסיכולוגי וסביבתי (סוציאלי).

יש להיזהר מגורמים המסיטים נגד פסיכיאטריה, מה הם מציאים במקום ?
מציע לכל אחד להסתכל מסביב ולשאול: האם אני שמח ? האם מסביב האנשים שמחים ? האם זה מה שציפיתי לחיי ?

מניסיון : שילוב של תרופות ושיחות מוביל לתוצאות ומשפר לאנשים רבים את החיים.

הכי חשוב: להשיג משמעות ועניין לחיים ולנסות לשמוח !