בן חולה סכיזופרניה

בתאריך 30.4.11 כתבתי וטרם נענתי אבקש התייחסותכם, הנני אם לבן חולה סכיזופרניה בן 35, אינו עובד, מסרב לשתף פעולה בכל הנוגע למצבו שזה להשתתף בשיחות, להגיע למפגשים בין אם זה באנוש או עם עובדת סוציאלית, הוא חי לבד בדירה שכורה ומידי יום הוא מגיע אלינו לביקור, לצערי יש ימים שהוא אינו במצב מאוזן למרות שהוא נוטל כדורים סוליאן ואז הוא פשוט יושב ,בוהה בנו ממלמל משפטים לא ברורים, אני משתדלת להתעלם אך בעלי נלחץ ואינו מסוגל עם המבטים שלו, אני שוקלת לדבר איתו על נושא זה ולשאול אותו האם הוא מודע למצבו ולאי הנוכות שאנו חשים במצב זה, שאלתי היא האם יהיה נכון לדבר עימו על כך ?