מאניה דיפרסיה

תעשי ה-כ-ל. אבל שלא ייקח תרופות אם הוא כבר עשה את הצעד האמיץ והפסיק אותן.
התרופות מרדימות את הבן-אדם בצורה נוראית, כך שאם הוא ייקח אותן מחדש הוא פשוט יהיה זומבי ולא יתפקד כלל.

הדברים נכתבים מתוך נסיון אישי מר עם התרופות הארורות האלה.

שלום שני.

מה שהיה איתי זה שהתאשפזתי ארבע פעמים בבי"ח פסיכיאטרי, וסבלתי רבות מהתרופות האנטי-פסיכוטיות, בעיקר מכך שהן מעייפות בטירוף. אחרי שהפסקתי אותן, חזרתי לתיפקוד תקין.

הדבר שנראה לי הכי חשוב, זה שלא ירגיש את עצמו "דפוק", ושלא יתרגש מהסיגמה. ברגע שהוא חושב ככה, זה עלול לרדוף אחריו... פשוט לומר לו שהוא "בסדר", ושהוא יכול ומסוגל לקחת על עצמו אחריות ולהצליח בכל אשר יפנה.אני יכול לומר שרק בגלל שהרגשתי את עצמי "דפוק" - זה מה שגרם לאישפוזים חוזרים (ולא כפי שהפסיכיאטרים טוענים שזה מפני שהפסקתי את התרופות)...

בעצם זה שהתחתנת אותו (ואני מניח שאת בסדר) - זה כבר סיבה טובה להתעודד. ישנם הרבה כאלה שחושבים ש"חולי" נפש צריכים להתחתן בינם לבין עצמם או להתחתן עם אנשים בעלי מוגבליות פיזיות.

במקרים שבהם יש חריגה חמורה במצב הרוח, אפשר אולי לשקול לקחת תרופות, אבל לא לאורך זמן. אם תרופות מסוג מייצבי מצב רוח עוזרות (הן לא כל כך מרדימות) אז ניתן להסתפק בהן, אם לא, אז אולי צריך גם תרופות אנטי-פסיכוטיות, אבל שוב, כאשר המצב מתייצב, להפסיק אותן בהדרגה.

אני מקווה שעזרתי לך.

דבר ראשון אני מודה לך על התגובה... אני מבינה שיש לך ניסיון אישי ולכן אשמח אם תעזור לי.. האם גם אתה סובל מזה?
לגבי התרופות, אני לעולם לא אכריח אותו לקחת אותן אבל חשוב לי לדעת מה אני יכולה לעשות על מנת לעזור לו להישאר יציב לאורך זמן?
אני אוהבת אותו המון בכל ליבי ואין לי גם בעיה לעשות שינויים בחיי אם זה עוזר לו... אני כבר הפסקתי לעשן, ואני מתעמלת איתו בכל יום, אנו אוכלים בבית רק אוכל בריא, אני ממש מקפידה על סדר וניקיון מופרזים שמאוד חשובים לו... כלומר, סיגלתי לעצמי כבר אורח חיים שאני יודעת שעוזר לו וגם על הדרך כמובן שעזר גם לי להיות אדם בריא יותר גופנית...
יש לך רעיון אולי למה עליי לעשות כשאני רואה סימנים לירידת אנרגיה...? מין "תוכנית פעולה" כזאת שעליי להפעיל על מנת למנוע את הירידה? יש מזון או שתיה שעוזרים? קראת איזה ספר מוצלח....? באמת כל דבר.... כי מצבו מאוד טוב בשנה האחרונה, ואני יודעת כי מאז שאנו במערכת יחסים הוא רק בעלייה. לפני שהכרנו הוא היה שבוע במאניה שבוע בדיפרסיה ומאז שאנו יחד הוא רוב הזמן במצב נורמלי ומאוזן והיו לו בשנה האחרונה אולי 4 ירידות סה"כ של שבוע כל פעם... העניין שהירידה הזו כל פעם מורידה לו את הביטחון העצמי שהוא יכול לנהל חיים נורמליים וחשוב למזער גם את זה...
מצטערת על המגילה הארוכה ומקווה שתמצא את הזמן לעזור לי..
תודה,
שני

שני את ענקית!!!
ממש ריגשת אותי , לראות כזאת אהבה עם מסירות זה כל כך יפה!!!
כמה שתתני לו יותר כח והרגשה שאת איתו זה מה שיעזור העניין הוא שלתת הרגשה כזאצ אמיתית זה רק אם את באמת מרגישה ככה!!!
המון הצלחה!!!

הטיפול בהפרעה ביפולרית הוא אכן שמירה על הרגלי חיים והמנעות מדברים שיכולים להוציא מחוסר איזון כמו חוסר שינה או שתיית חומרים שממריצים את המוח כמו משקאות אנרגיה
לעיתים זה לא מספיק, ולכן יש צורך בטיפול תרופתי.
יש כיום מגוון רחב של תרופות בטוחות לשימוש. אני מציע לקבוע פגישה להתייעצות עם פסיכיאטר ולשמוע מה יש לו לומר. אחר כך תוכלו להחליט מה עושים הלאה