שלום

אני כמעט בטוח שיש לי פיצול אישיות.תקנו אותי אם אני טועה.אני כל הזמן מרגיש שאני שתי דמויות.כל הזמן.ההרגשה הזו התחילה מכך שאני תמיד עושה עם עצמי שיחות,מדבר עם עצמי,מתייעץ עם עצמי,משוחח,מתווכח עצמי.כאשר אני נתקל בבעיה או בפחד שאני לא מצליח להבין את מקורם אני מנסה ביחד עם עצמי לפתור את הדבר על-ידי כך שאני כביכול מספר לעצמי את זה בלב או בקול,ואז חושב מה לעשות ועונה לעצמי(לפעמים גם עונה לעצמי בגוף שני מתוך הרגל כבר),ולפעמים אני גם רוצה לעשות פעולה כלשהי(ללמוד משהו או להתאמן וכו')אז אני אומר לעצמי עכשיו אני עושה את זה ומתאמן ומרגיש ממש כאילו אני אומר לחבר את זה.לפעמים אני גם אוהב להתווכח לגבי דברים,ואז יש לי בתוך הגוף כביכול שתי דעות.זה רוב הזמן היה ככה,אך לא הייתה לי שום הרגשה רעה.עכשיו פתאום הגיעה לי הרגשה נוראית שבעצם הדעה השנייה ומי שאני מתייעץ איתו(שזה אני) הוא בעצם דמות אחרת,כביכול חבר בתוך הגוף.עכשיו אני כל הזמן מרגיש ממש מוזר,שונה מאחרים,פתאום מוזר לי להיות עם אנשים אחרים(כי אני מרגיש שאני בעצמי שתי דמויות,פתאום אני מרגיש כאילו הכל השתנה).כאשר אני לבד אני פתאום מרגיש הרגשה כזאת(זה קורה לפעמים) שכל הפעולות שאני עושה באותו רגע אינן שייכות אליי,אלא לדמות השנייה.כאשר אני מסתכל במראה אני מרגיש כאילו זוהי דמות אחרת בתוכי.לפעמים פתאום אני נתקף חרדה כי פתאום יש לי הרגשה שהדמות השנייה כביכול משתלטת עליי.
אני ממש לא יודע מה לעשות.זה בטוח פיצול אישיות,נכון?
קיים טיפול לזה?!
לא עברתי שום טראומה בעבר,אבל כנראה שבכל זאת איכשהו זה התחיל....