מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מה הבעיה שלי?עובד עצות05/01/2008
לקוראים שלום.
את שמי אני לא אפרט, אך אשמח אם תתייחסו אלי כפרט :)
אז סיפורי הולך ככה:
לפני כחצי שנה התאשפזתי בבאר יעקב בגלל שימוש חד פעמי בחשיש. היה לי התקף פסיכוטי.
לאחר שבוע ימים שחררו אותי וחזרתי לעצמי (אופטימי ומאושר מהחיים כמו לפני החשיש). כחודש ימים לאחר השחרור התעוררתי עם התקף פסיכוטי, אך זה היה התקף משונה... הייתי מודע למצבי, איך בכל זאת התקיפו אותי מחשבות לא הגיוניות וחרדה גדולה, היו לי דפיקות לב חזקות מאוד והזעתי כמו מטורף (במלא מובן המילה). לאחר אותו לילה שבו ופקדו אותי התקפיים ליליים פעם בשבוע, אך ביקור אצל הפסיכאטר והפסיכולוג איכשהו הקטינו את התדירות.
מה שכן, מאותו לילה אני סובל כל יום! ממחשבות לא הגיוניות (פסיכוטיות.. שאני מת, שאני אלוהים.. הכל תלוי בדימיון שלי באותו הרגע ובגירויים החציוניים) במהלך היום. זה קורה פעם בשעה בממוצע למשך כמה שניות ולפעמים יכול להימשך שלושה ימים (כפי שקרה לי פעם אחת).
מה שמוזר בתופעה הוא שאני מודע למצבי, מתנהג במחוץ כרגיל ואף אחד לא שם לב לשינוי, ולכן המחשבות לא מוגדרות פסיכוטיות. אך הם מטרידות אותי וגורמות לי לסבול ללא הפסקה ומעלות לי סימפטומים של דכאון וחרדה.
אציין גם שאני נוטל כרגע FLUANXOL (אני יודע שזה נגד סכיזופרניה, אך הרופא לא אמר לי) וMIRTAZAPIN (נגד דכאון). אני בן 19, בריא מבחינה גופנית ולא היו לי בעיות של חרדה או דכאון לפני החשיש. להיפך, הייתי מרוצה מהחיים.
עכשיו אני סובל ואף אחד מחבריי לא יודע על הבעיה ועל האשפוז שעברתי.
אשמח לקבל עצות מכל תחום שהוא, תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה
ד''ר ערן ואדים הראל07/01/2008לכאורה נראה שמה שאתה מתאר הינן מחשבות טורדניות שנובעות מחרדה מהמצב שעברת אם כי קשה על סמך התיאור לדעת בדיוק מה עובר עליך ולאבחן במדוייק את מצבך. הפורום אינו המקום לכך. נראה כי עברת חוויה לא קלה וכי נכון יהיה להתייחס לכך במלוא הרצינות. על כן אני ממליץ לך להפנות את שאלותיך לפסיכיאטר על מנת לקבל תשובות.
בברכה,
דר' הראל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

