אובדת עצות

שלום,

אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל. אנזה לקצר ובכל זאת להעביר רקע. אחי הגדול ממני ב4 שנים מכור. בעבר הוא השתמש שנים רבות בקוקאין וגראס, נכנס להתקפי הזיות שאנחנו המשפחה שלו באיזו קונספרציה נגדו. כל העולם נגדו, שמו לו שבבים בגוף כשהוא היה ילד וכו וכו.. זה התחיל כשהוא היה בחו"ל.. טלפונים ממנו באמצע הלילה.. צעקות, בכי ,בקשה לעזרה.רגע הוא רואה חתול רגע הוא רואה אותי (כשהא בחו"ל ואני בארץ). עברנו איתו תקופה לא קלה בכלל.. אשפזנו אותו בהתחלה ב"כפר איזון" ליד קיסריה, החזיק מעמד רק שבועיים. לאחר מכן שוב פעם ברח לחו"ל (כל פעם סאגה מחדש שתמיד הצורך בלשלוח משלחת שתביא אותו עלתה על הפרק - היינו אצל חיליק מאגנוס בבית לצורך דיון בנושא.) כל פעם מחדש הצלחנו לגרום לו לחזור הביתה..אישפזנו אותו בבאר יעקב, לא צלח. היו שם המון סמים גם במחלקה הסגורה, וכיוון שאחי הוא איש מכירות בנשמה הוא הצליח להערים על כולם שהוא בסדר. לאחר מכן היה נתק ממנו. לא רצה שום קשר איתנו, בייחוד עם אמא שלי - שהיא לדידו בראש הקנוניה. לאחר מכן משום מה יצר איתה קשר ועבר לגור אצלה. לא הפסיק עם הסמים והקוקאין ואפילו עשה את זה מולה, כאשר לה לא היה מה לעשות בנדון. יום אחד בהתקף של זעם, באחת ההזיות שלו, החליט שאמא שלי היא לא אמא שלו בכלל, וניסה להרוג אותה. היכה אותה עם שפורפרת הטלפון, וניסה לחנוק אותה. אם לא היה לו רגע של שפיות "רגע, מה אני עושה" והיה בורח, הוא היה הורג אותה. יצרנו קשר עם המשטרה נתנו עדות. הוא נעצר. כמובן עם הרבה גידופים כלפינו. במשפט ביקשנו שלא יילך לבית הכלא כיוון שהוא צריך טיפול, הוא לא בריא. כאן אציין, שאחי בבסיס לא בן אדם רע. אלא זה מה שהדברים האלה הפכו אותו.בית המשפט נענה לבקשתנו ושלח אותו לבי"ח הפסיכיאטרי בטירת הכרמל. הוא שהה שם תקופה. שם באמת המקום היה סטרילי - ללא סמים. השתחרר. עם הזמן הפך לנורמטיבי. עם כמה מעידות בדרך (לא קלות) של אלכוהול. תמיד אמר שיפסיק עם הסמים הכבדים אך לא עם הגראס. עם זה לא הצלחנו לגרום לו להפסיק. לא מזמן הוא והחברה שלו נפרדו. והוא פוטר לפני כן. (אני לא ידעתי עד לא מזמן).מסתבר שהרקע של הפרידה הוא העלאת השימוש בגראס (ואתמול הבנתי שזה עוד כל מיני דברים שמוכרים בפיצוציות...), לקח לה כספים, גנב ממנה שיקים ואת כרטיס האשראי. הוא עבר לגור בחזרה אצל אמא שלי. אני כמובן נורא כעסתי (ועדיין) ולא יכולתי אפילו להסתכל עליו. אתמול, היינו כולנו אצל אמי לחג, הוא הרגיש מבודד מאיתנו.. כי כולנו כועסים. וחזר למקום שבוא הוא הקורבן, ואנחנו שוב נגדו. כמובן שביקש שאקפיץ אותו לכל מיני מקומות שבהם הוא יוכל לקנות את מה שהוא צריך. אתמול חזר על אותם דברים ומילים שהיה אומר באותה תקופה אפלה שכמעט הרג את אמי. כעת אמי אצלי, תצטרך לחזור לביתה ביום שני. והיא תהיה איתו לבד. אני מאוד חוששת. אני לא יודעת מה לעשות. הוא אפילו לא מבין למה אנחנו כועסים, הוא תמיד הקורבן. פשוט אובדת עצות! עזרה!!!