פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

שלום. אני מנסה להגמל מקוקה קולה אותה צרכתי שנים.
האם עליי גם לא לשתות קפאין בכלל היות והאזור שהתמכר במוח לקולה שמכילה קפאין וסוכר לא משנה לו מהיכן מגיע הקפאין ולכן התופעות לא חולפות לאחר 4 שבועות בלי קולה? כלומר הסיבה להתמשכות התופעות הוא שאני שותה בבוקר נס קפה עם סוכר
(האזור שהתמכר במוח לחומרים הפעילים מקבל במינון קטן דרך כוס נס הקפה בבוקר גירוי ולכן צריך להפסיק קפאין על כל צורותיו כדי להגמל מקולה?
תודה רבה.

שלום
בן משפחה בתהליך גמילה ממתדון לאחר שימוש יומיומי של עשרות שנים. הירידה הדרגתית כל חודש 5 מל כרגע פחות מחצי המינון ההתחלתי.
זו תקופה לא קלה עם טיימינג גרוע.
בשבועיים האחרונים שמתי לב שהוא כועס, חסר מצב רוח, בבית כל היום, חסר שקט, בדאגות, יש בעיות שינה, עיניים דומעות ומבט עצוב.
מדובר באדם שהוא עמוד התווך בבית, נורמטיבי וכו.
רציתי לשאול האם מבחינתו זה מצב מסכן חיים או עלול להדרדר?
מה צפוי?
איך ניתן להקל ולעזור?

תודה מראש!!

שלום בן 35, בריא בדרך כלל- בשנה וחצי אחרונים נוטל אקסטזי במסיבות. בשנה ראשונה כמעט 2-3 למסיבה (פעם בשבועיים) ובחצי שנה אחרונה ירדתי לחצי כדור פעם בשבועיים.כמו כן מנסה להפסיק לחלוטין. 2 שאלות ממוקדות שלא קיבלתי עליהן מענה מספיק מקצועי לדעתי - 1. האם יתכן שאקסטזי פוגע בחשק מיני ? מאד מוטרד שחשק המיני שלי לא כתמול שלשום. היתי אצל כמה מומחים, רובם טוענים שלא. 2. האם שילוב של קונצרטה ואלכוהול (ביחד) יכול לפגוע בחשק המיני? ביום שישי עשיתי זאת בפעם השלישית והחשק המיני שלי במסיבה היה ברמה אפסית והיתי בשוק. ודווקא פעמים קודמות הקונצטרה מאד העלה. בקיצרו כפי שאתה שם לב פרו'פ מה שמפריע לי בחיים כרגע זה חשק מיני בירידה (או אובדנו). עשיתי בדיקת טסטרטורן והכל תקין. עשיתי פרולקטין הכל תקין. אני לא בדיכאון. תודה

שלום ד"ר. מהו מקסימום משך תופעות הגמילה מקוקה קולה?
אני בניסיון חוזר,הפעם בהפסקה איטית.
כעת "נקי" כבר 15 יום ומופיעה עלייה בחרדה שממנה אני גם כך סובל אך מאוזן בעזרת תרופות כנראה כתופעת גמילה.
האם אני לא מזיק לתהליך בכך שאני שותה כוס נס אחת בבוקר עם כפית סוכר ועוד אחת בערב?
(כלומר האם עדיף בתהליך גמילה מקולה לא לתת לגוף כלל קפאין וסוכר גם לא דרך נס קפה משך תקופת הגמילה?)

שלום. לאחר הפחתה הדרגתית בצריכה קוקה קולה הגעתי לרמה של 0 משקה ביום זה כבר שבוע ימים.
אני מרגיש עלייה בחרדות.
אציין שבבוקר אני ממשיך לצרוך כוס נפה קפה עם קפה רגיל וכפית סוכר. כאשר אני מוסיף עוד כוס נס קפה אחר הצהריים יש הקלה במצב. המטרה: להגמל לגמרי מקולה ולא מנס קפה שהוא לא מזיק בכמות של 2 כוסות ליום.
האם אני מזיק לתהליך בכך שאני שותה נס קפה וזה "מזכיר" למוח את הקולה ועלי להפסיק לחלוטין כדי להגמל מהקולה ולא לחוות את תסמיני הגמילה בדמות הגברת חרדה?
אין ספק שהקפה אחר הצהריים משחרר אותי מחרדה למשך כמה שעות אך אני חושש שזה בדיוק כמו שאני שוב נוגע בקולה כלומר שוב צורך משקה שמכיל קפאין וסוכר ולכן כך לא אגמל לעולם אם לא אחתוך קפאין לגמרי.
אודה לחוות דעתך לגבי המשך שתיית 2 נס קפה ביום כאשר נמצאים בגמילה מקוקה קולה וחווים תסמינים.

בן משפחה שלי לוקח ריטלין בהסנפה. האם יש אפשרות שיש שינוי בהתנהגות ובמחשבות קיצוניות שלא היו קודם

שלום,
בשנה האחרונה אני הרגשתי שמשהו רע מאוד עבר עלי במשך מספר לא קטן של שנים ולצערי עדיין נמשך (בערך 6 שנים לפחות) ורק כאשר קרסתי תחת העומס והבלאגן כשהייתי צריכה לחפש משהו ותוך כדי ראיתי את כמויות הבגדים שקניתי שלא הספקתי אפילו ללבוש ואת חלקם אני אפילו לא כל כך אוהבת הבנתי שמשהו בהתנהלות שלי היה מאוד לא טוב... הבעיה שגם כשאמרתי לעצמי שאני לא אקנה יותר הרבה בגדים בכל פעם כשיצאתי מהבית עמד לי מול העיניים מבצע מפתה אחר והפיתויים גדולים וכך יוצא שאני לא רגועה אפילו כשאני בבית וחושבת על הפריט שלא קניתי ואני נכנסת ללופ כזה שלא עובר וגם כשאני כבר קונה את מה שרציתי תחושת הסיפוק נעלמת מאוד מהר ואני חושבת על הפריט הבא... אני סובלת מזה מאוד ורוצה לצאת מההתמכרות לקניות שמסחררת אותי ולא מאפשרת לי מרגוע, אני חסרת אונים והסיפוק קצר טווח ואפילו אחרי שקניתי אני עדיין משווה עם מה שויתרתי עליו... האם ישנה דרך בכלל לצאת מזה?! מה עלי לעשות?!

תודה רבה מראש!!!

שלום אני מקבל טיפול נגד חרדה:
קלונקס 3 מ"ג בלילה (שים לב למינון הגבוה)
ויאפקס XR במינון 150 מ"ג בבוקר.
כאשר אני שותה קולה פעמיים ביום (צהריים+ערב) אני מרגיש טוב מאוד. כאשר ניסיתי בהדרגה להפסיק שתיית הקולה חטפתי תחושה של עצבנות,חרדות ודיכאוניות של ממש שלא חולפת גם לאחר 10 שבועות ללא קולה-
הרופא שלי אומר שהקולה לא בריאה אבל לא משפיעה ולא קשורה לשיפור או בהחמרה של חרדה וזו לא הסיבה אלא תלות פסיכולוגית במשקה. אני מרגיש כאילו הקולה נותנת מין איזון מעורר לקלונקס במינון הגבוה וכאשר אין קולה כמה ימים במחזור הדם אזי התשישות והעייפות מהקלונקס מביאה לדכאון וחרדה.
אשמח לשמוע את דעתך כמובן מבלי להמליץ על מינונים.

אח שלי מידי פעם הולך למסיבות ועושה סם בשם MD שזה לא אומר לי הרבה. הוא לא בריא נפשית יש לו דיכאונות וחרדות. רציתי לדעת אם זה שהוא ממשיך לקחת את הסם הזה יכול להחמיר את המצב או לעשות נזק יותר רגוע
תודה רבה

פרופסור דנון שלום, אנא קרא דבריי עד הסוף בבקשה ממך:

מטופל שנים בוייפקס XR במינון 150 מ"ג + קלונקס 3 מ"ג בהתאמה אישית של פסיכיאטר בכיר וזה עוזר לי מאוד כנגד חרדה ומניעת התקפי חרדה למרות הקושי להתעורר בבוקר.

בתאריך 30/09/2017 קיבלתי זריקת סטרואידים לישבן
(שם הזריקה DIPROSPAN 2ML)

ערב אחרי, התחילה עצבנות קשה והמצב התדרדר לחרדה ודיכאון משבית וחזרה של התקפי חרדה שלא עוזבים אותי עד היום (חלפו 5 חודשים מאז הזרקת הסטרואיד בשחרור מושהה ואני לא יכול לספור יומיים רצוף שבהם הרגשתי ללא חרדות)

עשיתי בדיקות דם ופרט לכולסטרול גבוה ותפקוד כבד GPT
קצת מוגבר הכל תקין.

לפני כחודשיים חזרתי לפסיכיאטר הבכיר וסיפרתי לו על הרגשתי הרעה כמו גיהנום. הרופא הבכיר אמר שסביר וזה מהסטרואידים שיכולים לגרום לכל מיני תופעות ממושכות כולל אלו שאני מתאר ואין מה לשנות את המינון התרופתי אלא לחכות עד שיתפנו מהגוף ובנתיים לעסוק בדברים אחרים שמפיגים חרדה כמו לעשות ספורט/יוגה/לצאת יותר עם חברים או עם האישה עד שהגוף יתאזן מחדש.
לגבי הקולה שאני שותה כל יום כי אני "מכור" אומר הפסיכיאטר שאין כל בעיה לרדת במינון מ-2 בקבוקים ליום ל-2 בקבוקים בשבוע ולשתות מידי פעם ולא כל יום וטוען שההפחתה לא קשורה להתגברות פיזיולגית של חרדה או להחמרה ומדובר בחרדות שלי שגורמות לחרדה בנוגע להפחתת קולה.

האם בשלב בו אני מצוי תחת התקפי חרדה יום-יומיים זה יהיה זה רעיון גרוע להתחיל ירידה הדרגתית בשתייה קולה אליה אני מכור וכדאי להמתין ולעשות זאת רק כאשר לא אהיה תחת סבל רב של התקפי חרדה, כלומר מאוזן נפשית ? בנתיים להמשיך לשתות קולה כפי שאני רגיל לפרק זמן של עוד 3 חודשים עד שתחלוף ההשפעה/הגמילה מהסטרואידים?

אני מאוד רוצה להפטר כבר מהקולה הזאת שאני מכור אליה ממש כמו סם וגורמת לי לכרס שמנה ופנים נפוחות.

לדעתך יש לגשת לחוות דעת נוספת או להמתין כדבר הפסיכיאטר הקיים עד חודש מאי לביקורת הבאה אצלו בציפייה כי כל זה יהיה מאחוריי?
אני מצר על ריבוי הפניות אך הודות לפורום אני מצליח לקבל כוחות להמשיך להיאבק עד שאנצח ! תודה לך.

שלום פרופסור דנון. אני מטופל תרופתית כנגד חרדה מתמשכת אצל פסיכיאטר שמכיר אותי כבר 10 שנים.
התמודדות שלי עם החרדות הייתה באמצעות שתייה מרובה של קולה. כאשר שהסוכר הרב והקפאין היה מספק לי כמה שעות של שלווה. כמובן שאני שותה את המשקה כל יום גם לצד הטיפול התרופתי בקלונקס ונוגד דיכאון וחרדה (ויפאקס).
בחצי שנה האחרונה התרחשו 2 שינויים:
א. קיבלתי זריקת סטרואידים בשחרור מושהה DIPROSPAN 2 ML
ב. בהדרגתיות הפסקתי לחלוטין את צריכת הקולה.
הייתי ללא קולה משך 10 שבועות.
בתקופה זו הופיע סבל רב מאוד מאוד בצורת התגברות של חרדה עד כדי התקפי חרדה ושגרמו לתשישות רבה ודיכאון.
גוללתי בפגישתי עם הפסיכיאטר את הדברים והוא אמר שזה כנראה נובע מהסטרואידים שידועים כמעוררים ולדעתו אין קשר לקולה בכלל וזה לא תסמיני גמילה.
יחד עם זאת אמר שעצם ההפסקה המוחלטת של הקולה היא שגיאה כי זהו משקה שהמוח התרגל פסיכולוגית לראות בו כהנאה ויש להמשיך לשלבו בתפריט היומי רק להפחית משמעותית בכמות כי זה לא בריא לגוף (במקום בקבוק 1/2 ליטר כל יום לשתות פעמיים בשבוע). אבקש לשמוע חוות דעתך בהקדם. סליחה על ריבוי הפניות, אני פשוט מחפש חיזוקים עד "יעבור זעם". תודה על סבלנותך הרבה ! חג שמח ושבת שלום.

שלום. האם כאשר מפחיתים כמות של קולה (נניח
עוברים לשתיית בקבוק אחד במקום 2 בקבוקים ביום) לא צפויות תופעות גמילה כמו של הפסקה מוחלטת של שתיית קולה
שנצרכת שנים רבות על בסיס יום-יומי? תודה ופורים שמח !

היי. אני בן 24 וסובל מדיכאון בינוני -מטופל בתרופות.
בנוסף אני שותה כל יום 2 פחיות קולה וכוס קפה אחד בבוקר.
אם אפסיק לגמרי עם הקולה או שאשתה רק פעם עד פעמיים בשבוע צפויה לי "תקופת גמילה"? (את הקפה בבוקר לא אפסיק כך שעדיין גופי יקבל קופאין במידה מסוימת). תודה רבה.

אחרי שנים ארוכות של הסנפות יומיומיות, כיום אני כמה חודשים שפסקתי עם ההרגל

אני לא מצליחה לנשות דרך האף כבר הרבה מאוד זמן, חשבתי שאם אפסיק אצליח מעט לנשום, אבל אני מאוד סובלת. האף שלי סתום כל הזמן ושום דבר לא עוזר לי
האם יכול שנגרם נזק בלתי הפיך?
מה אני יכולה לעשות? אני רק רוצה לנשום

האם ניתן לעשות משהו בכלל?

היי,
אני בן 31 עובד בעבודה מאד מצליחה, מתאמן, אוכל נכון וחי בגדול חיים מאד בוגרים ויציבים,. הכרתי לפני מספר חודשים את בן זוגי, בחור בגילי, בן אדם מדהים ויפה מבפנים ומבחוץ שהגיע ממשפחה טובה אבל עם המון משקעים מהעבר. הרגישות שלו והכנות והמצב רוח הטוב שקיים לרוב גרמו לי להתאהב בו בחזרה.
הבעיה היא שכבר בתחילת הקשר הוא סיפר לי שב10 שנים האחרונות הוא נאבק בבעיית השתייה שלו. עבר גמילה במכון סגור ולא שתה 3 שנים, לאחר מכן חזר לשתות רק בירות, והיום הוא שוב קונה כל יום או יומיים בקבוק וודקה ומסיים כשאני לא איתו.
כשאנחנו יחד אין לו צורך בזה והוא יכול להיות פיכח שבועות, אבל כשיש לו רגע של לבד הוא הולך וקונה בקבוק.
חשוב לי להגיד שהוא מודע לבעיה ואנחנו קבענו תור לרופא ובנוסף רוצים שיתחיל פגישות שוב פעם בA.A
הוא יכול לדבר בצורה מאד בוגרת במהלך היום לגבי המודעות שלו לבעיה, ולגבי החיים שהוא רוצה כשזה ייפתר, ואז כשהוא לבד בערב הוא פתאום קונה בקבוק, ומלא בריגשות אשם.
הוא לא אלים ולא קולני, הוא פשוט אלכוהליסט. מצד אלד אני חושב שאולי כדאי לא להכניס את עצמי עמוק יותר לסיפור הזה, ומצד שני אולי בגלל זה הבעיה שלו ממשיכה- כי תמיד עזבו אותו בגלל זה? הוא יפה בצורה בלתי רגילה ועדיין צנוע וקשוב. יש בי אהבה גדולה אליו אבל השאלה שלי היא האם יש תקווה? האם קיימים סיפורי הצלחה בניסיונות גמילה משתיית אלכוהול כבדה? אני ממש אובד עצות.