פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

אני בת 30, שותה יין באופן יומיומי בכמויות שאני לא מרוצה מהן.
רוצה להפחית משמעותית את צריכת האלכוהול שלי אך לא להפסיק טוטאלית.
ביקשתי מרופאת המשפחה שלי סילנקרו והיא אמרה שאי אפשר לתת את התרופה, שלא שיווקו אותה ושהיא לא בסל התרופות.
קראתי פה שמישהי קיבלה את התרופה, מה הנהלים? המחיר?
מה צריך לעשות כדי לקבל אותה??

אני בת 23 , ומגיל 15 +- אני שותה ליטר וחצי של קוקה קולה זירו כל יום.
החלטתי להתחיל בשינוי והורדתי ל 500 מל ביום (בקבוק קטן) . ומנסה לפצות עם המון מים ותה .
מאז שהתחלתי את התהליך הגיעו כאבי ראש עזים ביותר , סחרחורות , מגרנות , עייפות נוראית וירידה במצב רוח .

מבינה שזה חלק מתופעות הלוואי אבל עבר שבוע ועדין לא עברו הכאבים , האם ללכת לבדיקה של כאבי הראש או לקבל את תופעות הלואי עוד תקופה .

שבוע טוב, מישהו שמע על מכון גמילה "אחד על אחד"?

שלום,
אני סטודנטית לתואר שני בקרימינולוגיה עם התמחות בהתמכרויות ופשיעה.
רציתי להתייעץ לגבי ניסיונכם ועזרתכם.
אני צריכה להתחיל עבודת מחקר בתחום, משהו שאין עוד הרבה מידע עליו וניתן לפתח אותו ולחדש אותו.
אשמח לדעת אם יש לכם רעיונות ?
תודה!

אני בן 33 יותר מעשור ללא זוגיות, אני חושב בגלל שפיכה מהירה איבדתי את הביטחון (ניסיתי אפילו כמה פעמים עם נערת ליווי ,ללא הצלחה)התמכרי לפורנו בעיקר ואני לא מסוגל להיכנס לזוגיות.
הבטיחון עצמי שלי ברצפה מה שהוביל ריחוק חברתי והתבודדות מאנשים .
אין לי מושג איך להתמדד עם כל זה ואני מרגיש שהמצב שלי הופך להיות קשה, אשמח לעצות כי לי כבר אין.

היי, אני בן 21 והייתה לי די בעיית שתייה, הייתי שותה לא קצת מגיל ההתבגרות. וכרגע הפסקתי לכמה ימים אני רוצה לצמצם לכמות המותרת ביום.
עכשיו התחלתי להרגיש ממש לא טוב, כאילו סוג של שפעת חולשה בשרירים, תשישות, כאבי ראש לפעמים גלים של בחילות. גלי חום בלי חום אבל. ומצב רוח ירוד.
הלכתי למיון חשתי ממש ברע אבל הבדיקות יצאו חיוביות ולא היה בעיות. והיום אני עוד פעם חש בתסמינים האלו. אני רעב אבל פשוט לא מצליח לאכול.
זה יעבור לי? אני צריך עזרה מקצועית?

אני אם לבן 25 מרגישה צורך לשמוע ממנו על בסיס יומי. אם הוא לא מדבר אתי או עונה לי לטלפון אני נעשית מאוד עצובה, עד שהוא עונה לי אז אני מרגישה רגועה. לרוב אני מתקשרת אליו ואם הוא לא עונה אז אני מצלצלת בלי הפסקה עד שהוא עונה, ואם הוא לא עונה אני הולכת אליו לבדוק מה הסיבה.
הוא לא מראה שאכפת לו, וכל מה שהוא רוצה שאני איעלם. אני אישית לא מרגישה טוב עם ההתנהגות שלי, אני כל הזמן חושבת שבגלל שאני לבד בעולם, ללא משפחה ללא חברים לגמרי לבד שרק הוא כל עולמי, ולכן אני מתנהגת כך.
אני מודעת לזה שזה לא מה שהייתי רוצה, אך אני לא יכולה להניח להרגשה הזאת עד שהיא לא תגיע לסיפוק, ממש מתביישת בעצמי, מהרגשות כוללות שאני כך.
בבקשה לכתוב תשובות עם רגש כי אני ממש שבורה, תודה.

היי
הייתי מכןרה לטרמדקס 100 מ״ג במשך 8 חודשים
כבר 4 חודשים מטופלת בעזרת סובקסון שמאוד עזר לגמילה. התחלתי מ12 מג וכרגע אני על 4
לפני כמה שבועות ניסיתי להפסיק לגמרי וחוויתי תסמיני גמילה מזעזעים כמו רעידות, דפיקות לב, חרדות וחוסר יכולת
לישון.
הרופאה מהמרכז אמרה לי שזה פסיכולוגי ואין בעיה באמת להפסיק עם הסובקסון
מהי הדרך היעילה ביותר?
מישהו פה פעם נגמל מסובקסון?

אני בן 27 ומאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לקרוא ספרים ולשחק במחשב...
חשבתי שזה נשאר בהגדרת "אוהב" ולא "מכור" עד לזמן האחרון שבגלל מגפת הקורונה אני מבין שאני בעצם לא יכול לשלוט בזה(ולא יכולתי כבר הרבה זמן אבל רק עכשיו זה עולה לי).
אני מזניח את העבודה שלי
סדר היום שלי סובב מתי אני יכול לקרוא ספרים
קריאה של שעה/שעתיים בשירותים בזמן יום עבודה (נגרם לי כתוצאה מזה שאני סובל מטחורים)
אני יחזור הביתה ואגיד שלום לחברה שלי, נשב קצת ביחד ואז אני פשוט ישאב למחשב או לספר עד הלילה.
אני מבין את זה רק עכשיו כי בעבר שלא היה את הקורונה הייתי עושה יותר דברים ביחד עם החברה ולא הייתי תקוע בבית.
אבל עכשיו בכל פעם שיש לי את הבחירה אם לעשות משהו חשוב כמו להכין אוכל או ללמוד למכללה לבין לקרוא ספר או לשחק במחשב אני מאבד את זה...אני משחק או קורא 4 שעות וזה אף פעם לא מרגיש מספיק.
כשאני מסיים ספר אני עובר לספר הבא וככה זה גם במשחקי מחשב..
ניסיתי לתקצב את זה לשעתיים ביום אבל זה פשוט מרגיש לי דל מידי ואני לא מסופק.
החלטתי להפסיק לגמרי גם עם המשחקים וגם עם הקריאה אבל אני מרגיש ריק וכל דבר אחר לא נותן לי את ההרגשה של לקרוא ספר או לשחק במשחק
אני ממשיך לחפש דברים אחרים אבל זה קשה לי

האם מותר לקחת סבוטקס ואוקסיקודין ביחד
אני נוטל תרופה סבוטקס 8 מג ביום
ויש לי כאבי גב מטורפים

האם אפשר לקחת אותם ביחד
סבוטקס ואוקסקודין

יש את כל התסמינים להתמכרות, אבל עדיין התפיסה אומרת שאין במה להאחז עם או בלי העישון .למעשה אני נופלת למניפולציה ? מתמכרת לשינוי תודעת הסם ולא מצליחה להבין מה יש שם בשבילי גם בלי

היי. אני גרה באירופה והולכת באופן קבוע להמר על מכונות מזל אפילו מדי יום על מקסימום 20 או 25 אירו אבל זה לא הענין הכספי אלא ההרגל ההתמכרות. גם כשאני מרוויחה אני דואגת להפסיד את זה. איך מפסיקים ? דואגת לעתידי ...

היי.
אבא שלי אלכוהוליסט כבד מאוד. מדובר בסאגה שנמשכת שנים ובשנתיים האחרונות חלה החמרה חריפה במצב.
לפני כמה חודשים אחרי הרבה שכנועים הצלחנו להכניס אותו למרכז גמילה - הוא שרד שם יומיים במהלכם קרס ואושפז בבית חולים שם הוא נשאר למשך שבוע עם תסמונת גמילה קשה ללא אפשרות להשתמש בגפיים.
לאחר שהשתחרר מהבית חולים כמובן שלא רצה לחזור למרכז גמילה והחליט לחזור הביתה במחשבה שזה לא קורה שוב.
מאז המצב התדרדר למצב יותר גרוע ממה שהיה לפני. אין לו שליטה בסוגרים, אין רגעים של שפיות והוא נופל ומתעלף באופן תדיר.
מדובר בבנאדם שלא ניתן לדבר איתו בהגיון כי הוא לא שפוי, ולכן לא יסכים להגיע לגמילה שוב (בפעם הראשונה זה גם היה לא פשוט בלשון המעטה).
מעבר לכך, הוא סכנה גם כשהוא לבד בבית - מדליק את הגז ונרדם ליד הכיריים (היו כמה וכמה מקרים שבהם בנס לא נשרף הבית), סוגר את הדלת בלי להוציא את המפתח ומתעלף כך שאי אפשר להיכנס לבית ועוד מגוון סיפורי אימה.

מה ניתן לעשות? נשמח לרעיונות לפתרון כי זה לא חיים ולעו"ס אין פתרון פרט למרכז גמילה (מזכירה שגם במרכז גמילה לא מחזיקים אנשים בכח ומדובר פה בבנאדם שלא מוכן להיכנס לשם מלכתחילה).

תודה רבה.

שלום רב,
בת 28 עם היסטוריה של הפרעות אכילה. כבר מעל ל10 שנים אני בסיפור הזה עם עליות ומורדות.
הבעיה שלי כרגע זה בולמוסי אכילה.
אני מרגישה שאני ממש מכורה לזה.
מצד שני אני גם מכורה לתחושת השליטה שאני חשה כשאני אוכלת לפי תפריט דל ומדויק מאוד.
ואין אצלי אמצע. או שאני שולטת לחלוטין באכילה או שאני בחוסר שליטה מוחלט.
אני גם משתמשת במשלשלים אחרי הבולמוסים וגם בימים רגילים כי המעיים שלי כבר נדפקו מכל השנים של הבולמוסים. כמובן שבימים של בולמוסים אני לוקחת כמות הרבה יותר גדולה מבדרך כלל (באזור ה-10 כדורים, כשביום רגיל של שליטה אני לוקחת 2-3)
איך עוצרים את המדרון החלקלק שנקלעתי אליו?
בימים שאני אוכלת לפי תפריט אני מרגישה טוב כי אני בשליטה אבל יש גם תחושת חרדה בלתי פוסקת בימים האלה שכל דבר קטן יכול להפיל אולי לבולמוס.
כבר הייתי בכמה טיפולים פסיכולוגיים וכלום לא עוזר, להיפך המצב רק נהיה גרוע יותר. תדירות והיקפי הבולמוסים עולים והמצב הנפשי שלי מידרדר.
מה אתה ממליץ לי לעשות? נמאס לי מהסבל הזה...

יש אנשים שהתמכרותם לסמארטפון באה לביטוי בסירובם להפסיק לדבר בו בשעת נהיגה, בנימוק ששימושם בדיבורית מונע את בעיית חלוקת הקשב הקיימת בשיחה רגילה, שבגללה אסור לדבר בנייד בזמן נהיגה. האם יש בסיס לנימוק זה? רות