החיים עם מהמר.. כפייתי..

שלום,
אני נשואה 33 שנה ולי 4 ילדים, בעלי מזה כ - 16 שנה לאחר פיטוריו, התחיל לבקר בבליארד
ולאט לאט נכסף למקום הנורא הזה היום הוא יושב מול המכונות ושוכח את עצמו פעם היה עצמאי, היום משתכר 4000 ש"ח,במשך כל השנים ניסיתי בטוב בדיבורים הסברים וגם ברע באיום שאזוב אותו אבל הופתעתי היה מוכן לעזוב את משפחתו וגם אותי שמאוד אהב, באופי הוא אדם טוב, אך מאוד אדיש לא מעניין שום דבר,כל השנים אני זו שיזמתי וקניתי ועשיתי, לא זכיתי אף פעם לפינוקלמתנה, ובשנים אלו שאנו בגיל החמישים אנו בלי פנסיה, אף פעם לא חשב על היום המחר והיום גרוע יותר ,אני מרגישה שפשוט אני לא מענינית אותו.
בקיצור ניסיתי הכל, אני מרגישה שאני תחת מרדף, מעקב , שלא נותן לי מנוחה.
היום הילדים גדלו וכלל לא מחשבן לי, יוצא לעבודה בבוקר ונכנס הביתה בין 9.00 - 12.00 בערב.
הוא לא דובר אמת , שאני שואלת אותו למה אתה מגיע בשעה כזו, הוא מתעצבן וצועק,
הילדים שלי מודעים לבעיה ואף כואבים יחד איתי.
חשוב לציין לפני כ - שנה הבת הגדולה שלי הצליחה להשפיע שילך לגמילה, הוא הסכים איתה
הלך לכמה פגישות, שהגיע הרגע שהיתי אמורה להצטרף אליו, הפסיק.
אציין שאני הלכתי תחילה כדי לקבל כלים להתמודד עם מצב כזה. כל השנים עבדתי,
נא עזרתכך, אני פשוט מיואשת, מה עלי לעשות, לו אין משפחה.
הוא מדבר על הנושא עם אף אחד, ולא מוכן לשתף אף אחד, כל פרוטה שהיתה פתח כולל ביטוח
חיים שהיה לו.חשוב לא מאוד לציין שהוא מאוד מטעה , במשפחה לא מדבר, תמיד בשקט ובצד, וכולם למרות ההתנהגות שלו אוהבים אותו פרט ילדי שכועסים עליו, יוצא שאני פה הרעה שסובלת מכל כיוון.
לא כך היו חלומתי, כל החיים עבדתי ודאגתי לילדי, שתודה לאל הצלחתי להובילם וסיימו לימודים לפחות תואר ראשון.
אני מתנצלת על אורך הטקסט,אני בתקווה שאקבל כל עזרה בנושא.