71 יום נקי - ימים לא קלים

תקופה ממש לא קלה, אני לא מבין איך אני מצליח להרוס הכול במחשבה ואחר כך במעשה. אני רגיל את להאשים את עצמי, או את הגורל או המזל הרע שלי. ככה זה בדרך כלל. הפורומים הללו, אני מתכוון להשתמש בהם ככלי לניקיון, כלי שיכול לעזור לי לרשם בעילום שם, את העובר עליי לפרוק בתקווה שלא שהפורקן יעזור לי לסיכומו של עניין לא להשתמש. כלי פשוט של שיתוף.

אז כן ימים קשים עוברים עליי, ימים של טלטלות והרבה תובנות עם עצמי פורקן מתחים. משבר אמון עם המטפלת שלי, היום הרגשתי נבגד המכתב שהיא כתבה האופן שהיא בחרה לנסח את הדברים, להציג את הדברים לקבוע עובדות שלא בטוח שהן נכונות, לקבוע אותן באופן שלא משתמע לשני פנים, לרעתי.

יצא לספר את הסיפור של לקבוצה של אנשים מאל סם. לספר, להשתנק ולכאוב, תחושה של פורקן, תחושה כאב וצחוק ביחד עלו לי בסוף היום, זה עשה לי כל כך רע וכל כך טוב. קשה לי לתאר אבל ברור לי ששיתוף הסיפור של מול קבוצה של אנשים שאני לא מכיר, מההיסטוריה שלי עוזר במלא מובנים ומחזק אותי. ממש כמו לכתוב את זה כאן.

ואז סוף היום מגיע תחושת הבגידה משתלטת עליי מחשבות של עזיבה, מחשבות של שימוש עולות בי. אני נזהר, אני נשאר אני משתף מדבר עם ההורים נרגע ובא לחפש נחמה בפורום כמו זה, שמנוהל על ידי דוקטורים כאלה ואחרים. ההודעה נמחקה.... אך אני כל כך כואב שזה כבר לא משפיע עליי. ואסור לי לתת לכל מה שבניתי להיהרס.

71 יום נקי, מסמים קשים ואני לא יודע כואב לי כל כך. כל כך רגיל להיות מאוכזב מהעולם הזה שבחוץ, מה הפלא שהמטפלת שלי בגדה בי? מה הפלא שמחקו את ההודעות שכתבתי שם בפורום ? זה העולם שאני מכיר.