שינויים פיזיולוגים והשפעה על הפרעת חרדה

שלום פרופסור דנון. אני מטופל תרופתית כנגד חרדה מתמשכת אצל פסיכיאטר שמכיר אותי כבר 10 שנים.
התמודדות שלי עם החרדות הייתה באמצעות שתייה מרובה של קולה. כאשר שהסוכר הרב והקפאין היה מספק לי כמה שעות של שלווה. כמובן שאני שותה את המשקה כל יום גם לצד הטיפול התרופתי בקלונקס ונוגד דיכאון וחרדה (ויפאקס).
בחצי שנה האחרונה התרחשו 2 שינויים:
א. קיבלתי זריקת סטרואידים בשחרור מושהה DIPROSPAN 2 ML
ב. בהדרגתיות הפסקתי לחלוטין את צריכת הקולה.
הייתי ללא קולה משך 10 שבועות.
בתקופה זו הופיע סבל רב מאוד מאוד בצורת התגברות של חרדה עד כדי התקפי חרדה ושגרמו לתשישות רבה ודיכאון.
גוללתי בפגישתי עם הפסיכיאטר את הדברים והוא אמר שזה כנראה נובע מהסטרואידים שידועים כמעוררים ולדעתו אין קשר לקולה בכלל וזה לא תסמיני גמילה.
יחד עם זאת אמר שעצם ההפסקה המוחלטת של הקולה היא שגיאה כי זהו משקה שהמוח התרגל פסיכולוגית לראות בו כהנאה ויש להמשיך לשלבו בתפריט היומי רק להפחית משמעותית בכמות כי זה לא בריא לגוף (במקום בקבוק 1/2 ליטר כל יום לשתות פעמיים בשבוע). אבקש לשמוע חוות דעתך בהקדם. סליחה על ריבוי הפניות, אני פשוט מחפש חיזוקים עד "יעבור זעם". תודה על סבלנותך הרבה ! חג שמח ושבת שלום.