בבקשה עזרה

שלום קוראים לי אודליה אני בת 22 לפני לפני ארבע שנים {בזמן השירות הלאומי} הכרתי את גבר חלומותיי הבן אדם שחלמתי מילדותי להכיר..אוהב מפנק בעל חוש הומור מבין תומך וקשוב...התפתך בנינו קשר מדהים אז הוא היה בן 27 ואני הייתי בת 18 לא היה לי אכפת הפרשמי הגילאים,שאני ממוצא ספרדי והוא בכלל רוסי והמנטליות שלנו שונה לחלטוטין..היו לנו המון חילוקי דעות בנושא של דת..אבל עדיין אהבנו בטירוף...עם התפתחות הקשר יום אחד הוא התוודה בפני שבעברו היה נוהג להשתמש בסמים..כמובן שנלחצי אבל כשהתחלתי להבין את הסיפור בחרתי לא לשפוט אותו על פי העבר שלו {כי הוא נקי כבר שלוש שנים}ופשוט לקוות שזה לא יקרה שוב.. עם הזמן ככל שאהבתנו התעצמה הקשר התחזק והחלטנו לעבור לגור יחד..היה מדהים היינו עושים הכל ביחד..ומבחינתי הוא היה הגבר של חיי... עם הזמן בערב אחד הוא הציע לי נישואין..נורא שמחתי ופחדתי אבל הסכמתי ואמרתי לו שלא עכשיו כי אני רוצה ללמוד וכו' אבל עם הזמן ברור לי שהוא יהיה בעלי... יום אחד פרצה בנינו מריבה כי הוא ממש השתנה ולא היה אותו אדם שהכרתי אז לקחתי את הדברים שלי ועזבתי...לא דיברנו במשך שבוע ואז יום אחד הוא נפגש איתי וסיפר לי שהוא חזר להשתמש... חרב עלי עולמי...לא ידעתי מה לעשות,למי לפנות,למה?איך?..פשוט נכנסתי למשבר וכל הבועה שחייתי בה התפוצצה לי בפרצוף...אני לא רוצה לדבר על התקופה שעברתי כי זה משהו שאני לא רוצה לזכור..בכל מקרה נפרדנו הוא הלך לגמילה אני סיימתי את השרות ועברתי לגור בארה"ב במשך שנה...כשחזרתי לארץ הוא ביקש להיפגש..נפגשנו...הוא סיפר לי שהוא נקי כבר הרבה זמן וכיום הוא עובד באותו מרכז גמילה שבו טופל כמדריך{פעמיים בשבוע}כמו כן הוא עובד ברווחה עם נוער נפגעי סמים..כמובן שזה שינוי משמעותי עבור בן אדם שעד לא מזמן היה בצד השני של הסיפור... בכל מקרה הקשר חודש...והוא שוב מדבר על חתונה..אני מפחדת שנתחתן ואז הוא יפול שוב..אני לא חושבת שאני אוכל להתמודד עם זה שוב...אני פשוט אמות!הפחד מנקר בי מצד שני אני אוהבת אותו בטירוף ולא נראה לי שעוד אפשרי שתיהיה לי אהבה כזאת...אנחנו משלימים אחד את השני...אבל אני מפחדת לטעות... בבקשה תעזרו לי להגיע להחטלה הראש שלי מתפוצץ ממחשבות....אני מרגישה כמו בן אדם שעומד על מקפצה ומתנדנד...לא קופץ למים אבל גם לא חוזר לאחור..זה ממש קשה לחיות ככה...אני לא מרוכזת בחיי ואין לי מנוחה נפשית מה לעשותתת??!!! האם תמיד יש סיכוי שהוא יחזור להשתמש?...האם יש תקווה?..אני רוצה לציין שהיום הוא גם הולך לאנ איי ומודה לכך שהוא מכור וזאת מחלתו...אשמח לעזרה ועצות..