נשואה למכור לאלכוהול...

והחיים הם פשוט גיהנום עלי אדמות. היינו בטיפול פסיכיאטרי וחשבתי שבאמת ובתמים הוא רוצה להיגמל הוא קיבל כדורים והיה אמור לרדת במינונים (של השתיה) אבל הוא היה בולע את הכדורים עם האלכוהול. במשך היום הוא מתפקד במקום עבודתו...אך כשהוא חוזר הדבר הראשון שהוא עושה כשהוא נכנס הביתה זה למלא את הכוס במשקה (ולא במיץ). הוא יכול לשתות כחצי ליטר בערב ולפעמים גם יותר ואז הוא הופך להיות אדם ממש לא נעים הוא מאשים את כולם ובעיקר אותי בזה שהוא שותה הילדים תמיד נמצאים בחדרים הם לא מוכנים לשבת בחברתו (ובצדק). האווירה בבית איומה. אנחנו נמצאים בלופ ללא מוצא. אני מאמינה שהוא רוצה להיגמל אבל המשקה חזק ממנו. אני מתביישת להזמין אלינו חברים וכך גם הילדים שלנו...ולאט לאט מעגל החברים שלנו הולך ומצטמצם. הויכוחים היום יומיים פשוט שוחקים אותי והמתח בכל ערב נותן בי את אותותיו. כל לילה אני צריכה להוביל אותו לחדר השינה כי הוא לא מסוגל ללכת בכוחות עצמו. טוב..אני מצטערת שהעמסתי עליכם את צרותי...התרגלתי לשמור ולהפנים ופתאום הכל התפרץ (בעצם לא הכל, זה רק קצה קצהו של הקרחון). אלוהים!!!! תן לי כח!!! אני כ"כ עייפה.